ללמד ילדים ברידג': פרס לכל ילד

בפוסט קודם עסקתי בשלושה סוגי תלמידי ברידג': מבוגרים, ילדים וילדים מחוננים. בפוסט זה אעסוק בכמה בעיות בהן צריך לטפל כשהתלמידים הם ילדים.

פרס לכל ילד

כפי שציינתי בפוסט הקודם, ילדים יותר תחרותיים ולכן חשוב להם לקבל פרס כלשהו, ולו סמלי, בכל פעם שהם זוכים בתחרות בשיעור. כמעט בכל שיעור שלי יש תחרות המבוססת על חלקות קלפים מוכנות מראש העוסקות בנושא השיעור. יהיו ילדים מוכשרים במיוחד שיזכו כמה פעמים בתחרויות, אבל מה עם הילדים הטובים פחות בברידג'?
גם הם רוצים לנצח. גם הם רוצים לקבל פרס. אם הם לא ינצחו הם יהיו מתוסכלים. הם ייהנו פחות. יתחברו פחות לברידג' ואולי גם יפריעו יותר.

התשובה שלי היא שכל ילד, שהתנהגותו סבירה או יותר, צריך לסיים לפחות פעם אחת במהלך הלימודים במקום ראשון בתחרות הפנימית ולקבל פרס. 
בפסקאות הבאות אציין דרכים להשגת מטרה זו.

הסטטיסטיקה עוזרת

מי שלמד סטטיסטיקה יודע שהסטטיסטיקה היא סטטיסטיקה של מדגמים גדולים. ככל שמספר התוצאות קטן יותר, ההתפלגות עשויה להיות רחוקה יותר מההתפלגות הצפויה באוכלוסייה. במדגמים קטנים במיוחד הכל יכול לקרות.
תחרויות בקורס ברידג' לילדים הן מספרים קטנים: בין שלוש לשש ידיים בלבד.

באופן טבעי, במהלך שנת הלימודים חלק גדול מהילדים יסיימו פעם אחת לפחות במקום הראשון.

כבר היה לי זוג תלמידים מתוסכלים, שבשלוש התחרויות הראשונות בשנה סיימו במקום האחרון. הם דיברו איתי על התסכול שלהם ועל כך שהם גרועים. בכל פעם אמרתי להם, שהם אינם גרועים ובמהלך השנה יזכו במקום הראשון. כשזכו במקום ראשון בשיעור הרביעי, ירד מהם המשקל הרב של הכישלון והתסכול והוחלף בשמחה גדולה.

בחירת שותף מתאים

אחת הדרכים להגדיל את ההסתברות שילד שלא זכה בפרס יזכה בפרס היא באמצעות "שידוך" חד-פעמי שלו עם ילד או ילדה מצטיינים בקבוצה.
זה יכול לקרות כאשר השותפה או השותף הקבוע של המצטיין או המצטיינת נעדרים או בקביעה שלי כמורה גם אם אינם נעדרים.

לשחק עם המורה

שוכחים שמספר התלמידים לא תמיד מתחלק בארבע. בשיעור כזה לפעמים המורה נאלץ לשחק. לפעמים כשיש עשרה תלמידים אן 14 תלמידים המורה משחק בשני שולחנות.

כללי המשחק שלי כמורה הם כאלה שהשותפים שלי לא ייהנו מיתרון גדול. במקרה שיהיה יתרון כזה ילדים מרגישים מקופחים. 
האופן שאני פותר את הבעיה הוא:

1. כשילד שמשחק איתי צריך להיות הדומם, הוא מניח את קלפי הדומם גלויים על השולחן ואז מתחלף איתי במקומות הישיבה ואני הופך לדומם. 
יש פה תועלת כפולה: מצד אחד אין ניצול של רמת המשחק הגבוהה יותר שלי ומצד שני הילד מתרגל את נושא השיעור באמצעות משחק.

2. כשאני משחק בהגנה אני מנסה להתאים את רמת המשחק שלי לרמה של תלמיד. כך למשל, אני מושך קלפי A בהתחלה כשהתלמידים טרם למדו לא לעשות את זה. 

למרות זאת הסיכויים של ילד המשחק איתי לנצח במעט טובים יותר. אני לא עושה בכוונה שגיאות שמרבית הילדים לא יעשו. 

הענקת תשומת לב לתלמידים שמתקשים

תלמידים שמתקשים בהבנת החומר זוכים להסברים אישיים ולתשומת לב. טכניקה זו מצמצמת פערים ובעקיפין מגדילה את ההסתברות שלהם לזכות לפחות פעם בשנה בפרס.

הערת שוליים

לתת פרס לכל ילד אינו תחליף לקידום מחונני ברידג'. ילדים מוכשרים במיוחד מקודמים בקצב שלהם. הנושא של פרס בשיעור הוא לא מה שמעסיק אותי בהקשר אליהם.
החלום הוא להביא אותם הכי רחוק שאפשר. כל ילד שרוצה בזה מוזמן לשחק איתי בתחרויות במועדון. איני גובה כסף על משחק זה. בדרך כלל הילדים היותר מוכשרים מנצלים את האפשרות הזו יותר מילדים אחרים. 

כמובן שהמטרה אינה משחק איתי, אלא משחק בתחרויות עם ילד או ילדה אחרים. הפעמים הראשונות שהם משחקים איתי, "מרככות" את החוויה הלא תמיד נעימה של לשחק נגד אחוז קטן משחקני הברידג',  שמתייחסים באופן לא ראוי לילדים שמשחקים בפעם הראשונה בתחרות.