תחרות ראשונה בפסטיבל באילת

לתחרות הראשונה שלנו בפסטיבל הים האדום באילת בשנת 2006 (תחרות הזוגות הפתוחה Top-Bottom ), הגענו בני ניר ואני  כסגני אמני כסף המשחקים פחות משנה וחצי. מעולם לא עברנו את גבול ה 60% בתחרות ארצית.

בפסטיבל משתתפים מאות או יותר זוגות מהארץ ומחו"ל. רמת המשתתפים בתחרות הזוגות הפתוחה משתנה: יש שחקנים מקצוענים ברמה גבוהה מאד, יש שחקנים בכל רמות הביניים ויש שחקנים מתחילים (כמונו למשל). בתחרות שלושה מושבים, כל אחד ביום אחר.

המושב הראשון: הטבלה משקרת

קלישאה מקובלת בענפי ספורט היא ש"הטבלה אינה משקרת". לגבינו לא תפסה הקלישאה. התוצאה של כ 53% "משקרת". אם המושב היה מחולק לשני מושבים, שהשני בהם כולל את 10 הידיים האחרונות בלבד אז התוצאה של מושב 1א (יתר הידיים) הייתה מעל 60%. את התחרות של 10 הידיים האחרונות, היינו מסיימים במקום האחרון עם תוצאה של כ 20% או 30%. 

הסיבה לכך הייתה שאת המושב התחלנו בעמדת נחיתות. בשונה ממרבית המשתתפים, אני עבדתי באותו יום עד שעות הצהריים. ניר למד כרגיל בבית ספרו. כשסיים, נהגתי את כל הדרך לאילת והגענו שעה לפני תחילת התחרות.

בידיים האחרונות היינו כל כך עייפים, שלא קלטנו דברים בסיסיים. כך למשל הכרזתי Pass אחרי פתיחה של ♠1 של ניר. הסיבה: משום  מה חשבתי ששחקן יריב פתח ולא שותפי והיה לי אורך בסדרה. כל הזוגות האחרים ביצעו בקלות חוזה של ♠4.

המושב השני: יכול להיות יותר גרוע?

אין תירוצים להצדקת ה 38% שעשינו במושב השני. בכל זאת היו בו שני אירועים שיש בהם נגיעה בהבחנה בין מומחה לשחקן ממוצע. 

האירוע הראשון היה אירוע חיובי שקרה במשחק מול אחד מבכירי המומחים בארץ (כשאחד מהקיביצרים גם טרח לגשת אלי ולהסביר לי עד כמה זה חיובי). אירוע זה הוציא אותי מריכוז ביד הבאה בדרך לתוצאת Bottom.

כשחקנים לא מומחים, כישלון רדף כישלון כשכל תוצאה גרועה משליכה על היד שאחריה.   

באירוע השני סייעתי ליריבי להגיע לחוזה של ♠7 המבוצע על ידם בקלות. התשובה להכרזת 4NT של אחד היריבים (שאלה על קלפי מפתח) הייתה ♥5.  עם AKXXX♥ בידי מיהרתי להכפיל על מנת ששותפי יוביל בסדרה זו. אחד היריבים שהיה Void בסדרת ה ♥   גילה באמצעות הכרזתי שה A החסר הוא בסדרה זו, מה שמאפשר לו להגיע לחוזה זה. ללא הכרזתי היה נאלץ להסתפק בחוזה של ♠6.

אגב, שחקנים טובים יותר לא נזקקו לסיוע של ההגנה במקום לשאול על קלפי ה A וה K♠  השתמשו בשיטה של להראות Controls והגיעו בקלות לחוזה של ♠7.

אחרי המושב השני

ההרגשה הראשונה הייתה כישלון צורב. לא ציפיתי לתוצאה כה גרועה. ההרגשה או ההבנה השנייה הייתה יותר בונה: אני שחקן מתחיל ויש לי הרבה מה ללמוד. 

לקראת המושב השלישי ניסיתי לשכנע את בני המדוכדך, שהתחרות אינה אבודה.
הנחתי שמשקלו של כל אחד משלושת המושבים זהה בחישוב התוצאה. ניסיתי להסביר לו שתוצאה של כ 60% (בפעם הראשונה בחיינו בתחרות ארצית) אפשרית. הסיבה: מרבית השחקנים היותר חזקים משחקים בגמר A ובגמר B. במקרה כזה נעבור בסיכום הכולל את ה 50% ונקבל נקודה ארצית אחת. לא היה קל להעביר לו מסר זה לאחר מושב שני כה גרוע, שאני הייתי האחראי העיקרי לו.

 המושב השלישי

המושב השלישי היה מוצלח. תוצאה של מעל ל 71% עם שתי ידיים בלבד מתחת לממוצע (אחת מהן  40% לא ב"אשמתנו" יריבינו צריכים להכריז 4♥ ולבצע את החוזה עם לקיחה עודפת כנגד כל הגנה וזה אכן מה שקרה בשולחן שלנו). 

לא כדאי להסיק שהמשחק שלי היה מושלם. אחת התוצאות מתחת לממוצע הייתה Bottom  כתוצאה מ Slam הזוי שהגעתי אליו באשמתי הישירה.

ביד אחרת שיחקנו נגד חוזה הזוי של 4♥, שהוכפל על ידי עם 5 קלפים בסדרה כולל K ו J. החוזה הופל פעם אחת, תוצאה של Second Top.  לאחר שהיריב משך את AQ  בסדרת ה ♥ וחתכתי באמצעות קלף נוסף בסדרה נותרתי  עם K ו J גבוהים. לא מיהרתי לחתוך ב J ולחזור ב  ♦ שהיה נותן לקיחה נוספת ותוצאת Top. 

אחרי המושב השלישי

התברר לי שטעיתי ומשקלו של המושב השלישי כפול ממשקלם של שני המושבים הראשונים. כתוצאה מכך בחישוב הכולל סיימנו במקום השני המכובד בגמר C.

אם קראתם את הפוסט גרם מזל = קילו שכל, אולי זכור לכם מה קרה מאחורי הקלעים בתחרות בת חמישה מושבים במועדון בירושלים. בשלב זה גם אני למדתי מה קרה. 

אחרי המושב השלישי, דיבר איתי אחד ממשתתפי הוויכוח שהיה בדעת מיעוט (הוא חשב שלא רק מזל הביא להישג שלנו באותה תחרות): "סתמתם הרבה פיות". כששאלתי במה מדובר סיפר לי על הוויכוח הנ"ל. 

ה 38% שלנו במושב השני באילת היה הוכחה חותכת לטיעון, שזה היה מזל בלבד. קשה היה להסביר באמצעות אותה תיאוריה את ה 71% במושב השלישי.