מתחילים לשחק ברידג' ב-BBO: הכר את השותפים והיריבים

במקביל לניסיונות שלי ללמוד ולהשתמש בכלים חינמיים טובים יותר ללימוד ברידג' באינטרנט בכורח הנסיבות, אני ממשיך לכתוב פוסטים לתלמידים שמתנסים לראשונה במשחק ב-BBO. 
הפוסט הראשון בסדרת הפוסטים על ה-BBO, הוא על ההתנסות הראשונה שלי כמורה המלמד ברידג' מרחוק באמצעות משחק מודרך ב-BBO. הפוסט השני הקנה התמצאות במסך בזמן משחק ברידג' באתר.

פוסט זה עוסק בנושא לא פחות חשוב: עם מי אתם משחקים ונגד מי אתם משחקים? 

בפוסט זה אתמקד רק בתחרויות זוגות שבהן השותף והיריבים הם בני אדם. לא כל השחקנים ב-BBO הם בני אדם, יש גם Robots, כלומר: תוכנה המשחקת.
ההבנה של במי תיתקלו חשובה במיוחד לתלמידים שהם חסרי ניסיון בברידג' בכלל וב-BBO בפרט ורמת משחקם נמוכה.

מאפייני השחקנים 

השחקנים הם מכל מדינות העולם. השחקנים הם בני כל הגילים. רמת המשחק שלהם נעה בין שחקנים ברמה גבוהה מאוד לשחקנים מתחילים. 
פערי רמות גדולים עלולים ליצור מצבים לא נעימים. תלמידים חייבים בתחילת דרכם לשחק באזורים לא תחרותיים עם שותפים בערך ברמה שלהם. כלומר עליהם לבחור להיכנס לאזור הנקרא Casual ולא לאזור Competitive. 

האם אתם באמת יכולים לדעת עם מי אתם משחקים? 

ממש לא. כמו פלטפורמות אינטרנטיות ודיגיטליות אחרות גם ב-BBO קל לאמץ זהות שונה מהזהות האמיתית שלכם. 
אתם בוחרים שם משתמש. אתם בוחרים האם לציין את שמכם. אם בחרתם לציין אותו אף לא אחד בודק האם זהו שמכם האמיתי. אתם בוחרים את הארץ ממנה באתם. אין מי שבודק את נכונות המידע. אתם גם בוחרים את הרמה שלכם. 

בעולם תחרויות הברידג', שבו שיחקנו עד תחילת הקורונה, מזדהים בשם האמיתי. משלמים כסף בשמכם האמיתי על חברות בהתאגדות הברידג' וצוברים נקודות לקבלת דרגות. כמישהו הוא בעל דרגה גבוהה הוא קיבל אותה באופן רשמי על סמך הישגיו. יכול להיות שקיבל אותה מהתאגדות הברידג' של ארצו. ברמות גבוהות יותר הוא קיבל אותה מהתאגדות הברידג' העולמית. 

 כללי נימוס

כפי שראיתם בפוסט הקודם אפשר לשוחח בכתיבה במהלך משחקים או בזמן שלא משחקים. יש כללי נימוס. גם בתחילת דרכו של האינטרנט היו גם בו כללי נימוס ברורים. היום יש כאלה שאינם מנומסים, שלא לומר בוטים במיוחד.  
החוויה של היתקלות כזו עלולה להיות טראומטית לתלמיד שמשחק לראשונה בחייו ב-BBO.

אל תיקחו את זה לקיצוניות, ניסיוני מראה שרוב השחקנים ב-BBO מתנהגים באופן סביר או באופן יפה במיוחד. יהיו לכם שיחות קצרות וידידותיות עם אנשים מארצות רחוקות שיספרו לכם מעט על עצמם, יספרו על יהדותם או על ביקורם בישראל או סתם יתעניינו מהיכן אתם.

כשמתחילים וחדשים ב-BBO פוגשים שחקנים טובים

כשהם משחקים כזוג: הרבה תסכול

שחקן ברמה גבוהה שנתקל בטעויות קשות של שותפו, עלול להיות מתוסכל. זה קורה במהלך ההכרזה. זה קורה כשהתלמיד הוא הכרוז וזה קורה הרבה יותר כשהם משחקים בהגנה. 

כיצד מגיב אדם מתוסכל? זה תלוי באישיות שלו, במידת התסכול ובאיזו יום היה לו קודם. הוא יכול להעיר בעדינות, הוא יכול לעזוב את השולחן (בעולם הווירטואלי זה הרבה יותר קל מאשר בעולם האמיתי) והוא יכול להתבטא לא יפה. 
שני המצבים האחרונים הם לא נעימים. הדרך להימנע מהם היא לא לשחק עם שחקנים ברמה טובה עד שאתם לא מרגישים שאתם שולטים היטב ב-BBO מבחינה טכנית ושרמת המשחק שלכם היא סבירה.

כשהמתחיל חושב 

שחקנים מומחים משתמשים בכל מידע מהתנהגות היריבים שלהם: היסוס, מבט, חיוך וכיו"ב על מנת להבין מה הם הקלפים שיריביהם מחזיקים. החוק מתיר שימוש במידע כזה ואוסר על שימוש במידע כזה מהשותף.

נניח שלכרוז (שחקן ברמה טובה) חסר K באחת הסדרות. הוא משחק קלף נמוך מידו לעקיפה לכיוון ה-AQJ שבדומם. 
התלמיד מהסס לפני שהוא שם קלף קטן. התלמיד עושה זאת משום שהוא לא מיומן ולכן איטי. 
שחקן ברמה טובה מפרש את ההיסוס כאינדיקציה שה-K אצל היריב שהיסס. שחקן תחרויות סביר אינו מהסס במידה שה-K אינו אצלו, אלא שם מיד קלף קטן. 
שותפו של המתחיל מעכב פעם אחת את ה-K ונותן ל-Q לזכות. כשהשחקן הטוב מבצע עקיפה נוספת ל-J והיריב זוכה ב-K, הוא מרגיש שהיריב שהיסס רימה אותו. 

הוא יכול להגיב בקריאה למנהל התחרות או בקללות או עלבונות. זה לא נעים לשחקן המתחיל, שאינו מבין מה הוא עשה לא בסדר.

כשתובעים את כל הלקיחות שטרם שוחקו

חוקי הברידג' מאפשרים לשחקן לתבוע את כל הלקיחות שנותרו או את כל הלקיחות למעט אחת או שתיים. הפעולה הזו נקראת באנגלית Claim. בפוסט היריב פתח 1NT ואנחנו ביצענו 13 לקיחות אני מביא דוגמה נדירה, בה אחרי הובלה לא מוצלחת של יריב, זכה השותף שלי בלקיחה הראשונה ומיד תבע את כל יתר 12 הלקיחות. 
בספר החוקים של תחרויות כתוב שכללי הנימוס מעודדים תביעה כזו. תביעה כזו עשויה לחסוך זמן ואנרגיה.

כאשר שחקן בתחרות עושה Claim לא ממשיכים לשחק. הוא פותח את הקלפים ולפעמים גם חייב להגיד כיצד הוא ישחק. 
היריבים צריכים לקבל או לדחות את התביעה. אם יש מחלוקת, מזמינים את מנהל התחרות שיפסוק.

גם אתר ה-BBO מאפשר לעשות Claim. יש כפתור במסך המאפשר זאת. לאחר הלחיצה התובע צריך לציין גם כמה לקיחות הוא מתחייב לקחת. היריבים צריכים לאשר או לדחות את התביעה.

הבעיה היא שתלמיד שהוא בתחילת דרכו הברידג'יסטית וצועד את צעדיו הראשונים ב-BBO, לא ממש מבין מה רוצים ממנו. 
במקרה קיצוני הוא יכול לדחות בגלל זה תביעה של שחקן שנשאר רק עם קלפי שליט כשליריבים לא נותר אף קלף בסדרת השליט.
דחייה כזו או דחייה של תביעה טריוויאלית אחרת, יכולה להכעיס את התובע ו/או את שותפו ו/או את שותפו של התלמיד.

דוגמאות מניסיוני ב-BBO

בפסקאות הבאות אספר כמה מקרים בהם נתקלתי שימחישו את מה שאני אומר.

גברת Expert 

תמיד חיפשתי שותפה שאוכל להגיע איתה להישגים טובים במיוחד באליפויות לזוגות מעורבים. מדוע שלא אשחק ב-BBO עם ישראלית שכשבדקתי את הפרופיל שלה (אתם רואים פרופיל כשאתם לוחצים על שם המשתמש) ראיתי שהיא Expert? 
פתחתי 1NT עם יד מאוזנת עם 17 נקודות. שלוש קריאות Pass. אני בוחן את הדומם ורואה 8 נקודות יפות. 

תלמידים שלי בקורס מתחילים לא היו קוראים Pass. הם למדו שכשיש 25 נקודות או יותר מגיעים למשחק מלא.
הצלחתי לזכות בעשר לקיחות ולקבל תוצאה גרועה במיוחד. כמעט כל האחרים ששיחקו בתחרות שיחקו בחוזה של 3NT וזכו בתשע לקיחות בדיוק.

לקח: כשכל אחד מגדיר את רמתו, על פי שיקוליו האישיים, תיתקלו בסטיות גדולות בין הרמה המוצהרת לרמה האמיתית. לרוב אנשים ייטו להגדיר את עצמם בהתאם לרמתם האמיתית או ברמה גבוהה במעט מרמתם.

לקלל את השותף שמנע תוצאה גרועה במיוחד

גם הגברת ממדינה באירופה, ששיחקה איתי בתחרות ב-BBO, הגדירה את עצמה כשחקנית ברמה גבוהה. במקרה שלה זה היה עוד פחות נעים. היא קיללה אותי ואמרה שאין לי מושג בברידג' והייתי צריך להגדיר את עצמי כמתחיל.

מדוע זה קרה? נפלתי ארבע פעמים בחוזה מוכפל של ♣6 במצב לא פגיע היריבים קיבלו 800 נקודות. לדעתה, לא הייתי צריך לקפוץ בהכרזה כל כך גבוה.

המציאות הייתה שלולא ההתערבות שלי במכרז היריבים היו מכריזים ומבצעים חוזה של ♥6 במצב פגיע ומקבלים 1430 נקודות.

הלקח: יהיו שותפים שיתבטאו כלפיכם בצורה מעליבה במיוחד, אם יחשבו שעשיתם טעות. במקרה שלכם, סביר שגם תעשו טעויות קשות. ככל שהפער בין רמתכם לרמת השותף יהיה גדול יותר, כך גדלה ההסתברות שדברים כאלה יקרו. 

שלא תטעו, יהיו גם מקרים בהם תעשו טעות קשה והשותף שיבחין בכך לא יגיד דבר.     

שותף ברמה של World Class 

באחת התחרויות ב-BBO הציע לי לשחק ביחד שחקן פולני שהגדיר את עצמו כ-World Class. נעניתי בשמחה להצעה. הפולני שיחק היטב. התחרות הייתה בשיטת חישוב של Match Points. בשיטה הזו יש חשיבות גדולה לכל לקיחה נוספת שזוכים בה ומרבית השחקנים האחרים לא זוכים בה. 
היו כמה ידיים כאלה שהפולני זכה בלקיחה אחת יותר מאשר מרבית השחקנים ששיחקו עם אותם קלפים. עד שהגענו ליד האחרונה בתחרות...

אני יושב עם היד הבאה:

AJTx♠
x♥
AKx♦
AQJTxxx♣

לאחר שלוש הכרזות Pass פתחתי ♣1. עוד שלוש הכרזות Pass. בדומם היו Qxx , ♠KQ9♦ ושני קלפי קטנים. 
אחרי שחתכתי את ה-♥ השני שיחקתי ♠ לעבר ה-K♠. שיחקתי ♣ לעקיפה ל-J♣. כשה-J♣ זכה בלקיחה ביצעתי 12 לקיחות.

כבר במהלך המשחק הפולני כתב Sorry Partner. עניתי לו לפי כללי הנימוס: NPP. ראשי תיבות של No Problem Partner. 

לקח: גם הטובים ביותר טועים. צריך לדעת לקבל טעויות ולהישאר מנומסים. 

מעריץ נורווגי

ילד נורווגי מתחת לגיל 10 שוחח איתי מספר פעמים ב-BBO. הוא אמר שהוא רוצה לשחק איתי. נעניתי לבקשתו. תוך כדי משחק שוחחנו והתברר לי שמדובר בילד מוכשר במיוחד, שהיה גם אלוף שחמט בנורווגיה לקבוצת הגיל שלו. 
הידע שלו בברידג' היה עדיין מוגבל מאוד אבל הוא הראה ניצוצות של כישרון. הוא נהנה. גם אני נהנתי. 
הוא נהנה במיוחד מה-♦7, ההזוי לחלוטין, שהכרזנו בגלל הכרזה שלו שהראתה Reverse bid, כשהייתה לו פתיחה מינימלית. 
בעזרת הרבה מזל ועזרה מהיריבים הוא ביצע את החוזה. למותר לציין שהוא היחיד שהיה בחוזה הזה.