חוק ה-7

חוק ה-7 הוא כלל במשחק היד בברידג' בחוזים ללא שליט. החוק מגדיר כמה פעמים לעכב את הקלף הגבוה ביותר, בדרך כלל ה-A בסדרה הארוכה של היריבים.
מטרת העיכוב היא מניעת מעברים בין ידי המגנים.

הנוסחה 

הכרוז רואה את מספר הקלפים בסדרה הארוכה של היריב בדומם ומחבר אותם למספר הקלפים בידו. N הוא מספר הקלפים בסדרה זו בידו ובדומם. נניח שלו יש AXX.

מספר הפעמים שצריך לעכב הוא 

7-N

אם בדומם יש 2 קלפים, אז יש לכם ביחד 5 קלפים. עליכם לעכב פעמיים ורק בפעם השלישית לזכות ב-A. 

אם בדומם יש 3 קלפים, אז יש לכם ביחד 6 קלפים. עליכם לעכב פעם אחת ובפעם השנייה לזכות ב-A. 

אם בדומם יש 5 קלפים אז יש לכם ביחד 7 קלפים. אל תעכבו זכו מיד ב-A!!!

ההיגיון שמאחורי הנוסחה

כאשר אחד מהיריבים התערב במכרז הוא הבטיח לפחות חמישה קלפים בסדרה.

נניח שיש לו בדיוק חמישה קלפים. בתום העיכוב על פי הנוסחה לשותף שלו לא יישאר אף קלף בסדרה על מנת לעבור לידו של המתערב ולזכות ביתר הקלפים בסדרה. 

כך למשל, אם אתם בחוזה של 3NT, ליריב שהתערב יש חמישה קלפים. אם לכרוז ולדומם יש חמישה קלפים, אז לשותפו של הכרוז יש שלושה קלפים. 

לא יוותר לו מעבר ליד המגן השני, אם יזכה בלקיחה. 

דוגמה

אתם משחקים בחוזה של 3NT מצד דרום. כשפתחתם ♣1 מערב התערב ב-♠1. יש לו חמישה קלפים בסדרה כולל KQJT♠. 
אתם מחזיקים A32♠.  
אתם רואים שני קלפי ♠ בדומם. יש לכם ולדומם חמישה קלפים. לפי חוק ה-7 תעכבו פעמיים. 
מערב יזכה ב-K♠ וב-Q♠ כשישחק את ה-J♠ תזכו ב-A♠. 
עכשיו אין למזרח מעבר ב-♠ למערב משום שנגמרו לו כל הקלפים בסדרה זו.

נגד מי לבצע עקיפה? 

מהלך המכרז מלמד שלמערב יש לפחות 9 נקודות. אם יש לכם 25 נקודות, למזרח יהיו לכל היותר 6 נקודות. 
אם יש לכם יותר מ-25 נקודות, למזרח יהיו פחות מ-6 נקודות.

אם חסרים לכם שני קלפי K כשבסדרה אחת יש לכם AQ בצפון ובשנייה AQ בדרום והחלטתם להשתמש בטכניקה של עקיפה על מנת לנסות לזכות בלקיחה תשיעית, שחקו קלף קטן מהדרום אל ה-Q בצפון. 
הסיכוי שה-K הוא במזרח נמוך מהסיכוי שהוא במערב משום שבאופן ברור במערב יש יותר נקודות מאשר במזרח. 

היד המסוכנת 

היד המסוכנת היא ידו של מערב. אם יזכה בלקיחה יוכל לזכות גם בשתי לקיחות ב-♠ להפלת החוזה.

אם העקיפה נגד מזרח תיכשל והוא יזכה ב-K, לא יהיה לו קלף בסדרת ה-♠ על מנת לעבור לידו של מערב. 

יד השנה מהעבר הרחוק: איך מבצעים סלאם כשכמעט כל ה-Field נופל פעם אחת בחוזה של 3NT?

כל תחרות של אליפות ארצות הברית היא תחרות שבה משתתפים שחקנים ברמה גבוהה מאוד. Edgar Kaplan Blue Ribbon Pairs היא אחת מאליפויות ארצות הברית. זוהי תחרות שסף הכניסה אליה גבוה והיא נחשבת לאחת משתי אליפויות הזוגות החזקות ביותר בארצות הברית.

כמעט כל ה-Field שיחק בחוזה של 3NT. כמעט כל ה-Field נפל פעם אחת.

מתיו גרנווטר, אז בחור בן 23, ישב בדרום וביצע חוזה  של ♣6. אחרי התחרות שאלו אותו שחקנים אחרים: איך ביצעת את החוזה? האם במקרה בשולחן שלך התחלפו הידיים של מערב ומזרח? גרנווטר אמר את האמת: הידיים של מזרח ומערב לא התחלפו ביניהן בשולחן שלו. 

על מנת שתבינו במה מדובר אתאר לכם רק את הקלפים בסדרת השליט ביד הכרוז ובדומם וארבעה קלפים שהחזיק Jim Looby במזרח. 

לכרוז בדרום היו שני קלפים קטנים ב-♣. הגברת Tubby Stayman שישבה בצפון (אשתו של Stayman הוגה הקונבנציה שכולנו משחקים) החזיקה: AQT987♣.

מזרח החזיק בין היתר את ארבעת הקלפים הבאים: KJx♣ ו-A♦. 

ביד נתקלתי בקריאת ספרם של גרנווטר ואשתו Tops and Bottoms.

מהלך ההכרזה ומה שמסביב לה

גרנווטר והגברת סטיימן השתמשו בשיטת הכרזה שכנראה כבר עברה מהעולם. לשיטה קוראים: Mitchell Diamond.

בשיטה זו פתיחה של ♦1 מבטיחה 17 נקודות לפחות.

מה עושים אם יש לכם פתיחה עם פחות מ-17 נקודות ואורך ב-♦? פותחים ♣1.

ביד הזו פתח גרנווטר ♣1. שותפתו הוציאה Alert. ההכרזה המלאכותית הזו אינה מבטיחה אפילו ♣ בודד. היריבים לא התערבו במכרז. גב' סטיימן הכריזה ♣2. זוהי הכרזה טבעית המראה יד חזקה עם אורך ב-♣. יתר ההכרזות היו טבעיות: ♦2 של דרום. ♠2 של צפון ו-2NT של דרום. אחרי מחשבה של צפון היא קראה Pass וגם מזרח קרא Pass.

על פי כללי הברידג' הסתיים המכרז בחוזה של 2NT מצד דרום אבל ...

מה קרה מיד עם סיום המכרז?

גב' סטיימן פנתה לגרנווטר ושאלה אותו: נכון שהכרזת 3NT? לא, ענה שותפה, הכרזתי 2NT. 
לו היו קוראים למנהל תחרות בטענה שהגברת רוצה לשנות את הקריאה שלה, אין ספק שהיו פוסקים נגדה והחוזה היה 2NT. השחקן שישב במזרח, Jim Looby, היה מאוד נדיב. הוא אמר לה שהוא מוכן שהיא תחליף את קריאת ה-Pass שלה במה שהיא רוצה. 
הגברת אמרה תודה והכריזה ♣6. 
מיד אחרי שהתגלה הדומם הבין גרנווטר שהוא בצרות והסיכויים שלו לבצע את החוזה נמוכים במיוחד.

ניתוח המצב

גרנווטר התחיל את הניתוח בשאלה: מדוע היה Jim Looby כל כך נדיב? המסקנה שלו הייתה שלא מדובר רק בנדיבות, אלא גם במחשבה שהוא מסוגל להפיל חוזה גבוה יותר מ-2NT. 
בתחרות חשובה כזו לא נותנים מתנות ליריבים. בוודאי לא באופן מודע.

המשמעות של המסקנה הזו היא שדרך המשחק, שיבחר בניסיון לביצוע החוזה, צריכה להתחשב בהנחה שבמזרח יושבים הקלפים המשמעותיים שחסרים לו. 

כך למשל, אסור לו לנסות לבצע עקיפות ב-♣. גם ה-J♣ וגם ה-K♣   לא ישבו בעקיפה.

היד המלאה ומשחק היד

מערב הוביל ב-Q♥. ההובלה הזו סימנה את מזרח כזה שכנראה מחזיק ב-A♦. לו מערב היה מחזיק בו, כנראה היה מוביל בו.
המצב נראה חסר סיכוי. הכרוז ספר יותר מדי מפסידים. שניים ב-♠. שניים ב-♥. אחד ב-♦ ולפחות אחד ב-♣. 
נכון אפשר לחתוך חלק מהמפסידים, אבל בהחלט יש סיכוי שיחתכו מעליו. 

בלית ברירה הוא החליט למשוך את הקלפים הגבוהים ולבצע חיתוכים צולבים. הוא זכה ב-K♥ בידו וחתך ♦ בדומם. משך A♠ ו-K♠. חתך ♠ שלישי באמצעות ה-4♣ בידו. חתך ♦ שני בדומם. 
שיחק את ה-♠ הרביעי מהדומם וחתך אותו ב-6♣ שבידו. 
שימו לב שגם מערב יכול לחתוך, אבל השליט הגבוה ביותר בידו הוא ה-5♣ שקטן מה-6♣.  חתך ♦ שלישי בדומם. 

הוא שיחק ♥ מהדומם וזכה ב-A♥. גרנווטר שיחק את ה-K♦ מידו (עדיין נשארה לו Q♦ בידו) מערב שירת. הוא חתך בדומם וראה את ה-A♦ נופל.

לכל שחקן נותרו שלושה קלפים.

בדומם בצפון: AQ♣ ו-8♥

במזרח: KJ2♣

ביד הכרוז: 76♥ ו-Q♦

במערב: J♥ ו-53♣

גרנווטר שיחק את ה-8♥ מהדומם. מזרח נאלץ לחתוך עם ה-2♣. דרום שיחק ♥ ומערב נאלץ לשחק את ה-J♥.

מזרח נכנס למשחק סופי (End Play) ונאלץ לשחק מה-KJ♣ שבידו לכיוון ה-AQ♣ שבדומם.
החיתוך ב-2♣ הייתה הלקיחה היחידה בה זכתה ההגנה.  


שימו לב: לו למערב לא היה קלף ב-♥ הוא היה חותך מעל ל-2♣ של מזרח וכל קלף שהיה משחק היה נותן למזרח-מערב לקיחה נוספת להפלת החוזה.

Trust Your Partner

את העיקרון של לתת אמון בשותף אני מלמד בשיעור השני בקורס מתחילים. בשיעור הראשון הם משחקים כשכל אחד מהשחקנים ליד השולחן מנסה להשיג מקסימום לקיחות. אין עדיין שותפות.

הביטוי המעשי של העיקרון

הביטוי המעשי של העיקרון הוא תלוי רמה. שחקן מתחיל ייתן אמון בשותף במצבים פשוטים. למשל: כשהשותף פתח 1NT יניח שיש לו יד מאוזנת עם 15-17 נקודות. 

ככל שהרמה עולה יהיו מצבים מורכבים יותר בהם צריך לתת אמון בשותף. יהיו גם מצבים חריגים בהם על אף שנותנים אמון בשותף חייבים לפעול אחרת ממה שהשותף מצפה שתפעלו.

לא תמיד קל לפעול לפי העיקרון הזה. לפעמים גם שחקנים טובים אינם נותנים אמון בשותף. למרות שאני מודע לעיקרון ומלמד אותו, זה קורה גם לי.

בפוסט זה אביא שתי ידיים ששיחקתי לאחרונה. באחת מהם לא נתנו בי אמון ובשנייה אני הייתי זה שטעה ולא נתן אמון בשותף.

יד 1: למי להאמין? 

בחבילת קלפי ברידג' יש 40 נקודות. מה קורה כשאתם מגלים על פי מהלך ההכרזה שיש בה לפחות 47 נקודות?

זה קרה לשותפה שלי במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים ביד 3 במושב השני.

השותפה שלי קראה Pass בדרום. מערב בחרה להכריז ♠1 עם 11 נקודות במצב פגיע. לטעמי זו יד עם 11 נקודות לא איכותיות, שאינה עונה על חוק ה-20 וצריך להכריז בה Pass.

אני הכפלתי ומזרח הכריז ♦2. לשאלה של השותפה שלי ענתה מערב, שזו הכרזה טבעית המבטיחה מספר נקודות קרוב לפתיחה. 

גם ההכרזה של מזרח תמוהה. יש לו רק 4 נקודות עם שישייה לא איכותית ב-♦.

השותפה שלי קראה Pass. מערב הראתה שישייה שאין לה באמצעות הכרזת ♠2. הכרזתי ♣3. 

על פי מהלך ההכרזה אין לי עוצר ב-♦. אני לא יכול להכריז 3NT. מזרח קרא Pass ועכשיו תור השותפה שלי להכריז. 

ספירת נקודות על פי ההכרזה 

הפותח: לפחות 12 נקודות. כנראה 12-14 נקודות.

המשיב: 10-11 נקודות

צפון (השותף שלה): אחרי שהראתי Big Double ב-♣ יש לי כנראה 18-19 נקודות.

חשבון פשוט: 12+10+18 סך הכל 40 נקודות.

בחרתי בכוונה ערכי מינימום. 

הכל בסדר לו היו לה 0 נקודות או אפילו נקודה או שתיים. במקרה כזה עליה לקרוא Pass. 

אבל יש לה 7 נקודות. 

מישהו כאן רימה בנקודות או טעה שלא במתכוון. 

השותפה בחרה לקרוא Pass.  

מה צריך להכריז?

Trust your Partner מחייב להאמין לשותף ולא ליריבים. 

יש לה עוצר ב-♦ ועוצר ב-♠. יש לה גם שלושה קלפים ב-♣ מול שישייה או שביעייה סגורה או כמעט סגורה שלי.

אולי יש לי 10 נקודות ב-♣. אם יש לי 18-19 נקודות מוכרחות להיות לי נקודות בסדרות אחרות. 

אם אין לי עוצר בסדרות שהוכרזו על ידי הריבים, יש לי כנראה A♥ ו-K♥. 

אם יש לי עוצר באחת הסדרות, עדיין צריך להיות לי כוח ב-♥: A♥  או K♥.

ההכרזה הנכונה היא 3NT. השותפה בחרה להאמין למזרח ולא לשותף שלה.

קשה לא לבצע חוזה של 3NT. רוב השחקנים היו בחוזה הזה. קיבלנו תוצאה גרועה במיוחד.

הערה קטנה ביחס להכרזה הראשונה של מזרח

רוב השחקנים מכריזים Redouble עם 10 נקודות או יותר (יש כאלה שעושים את זה גם עם 9 נקודות). 

חשוב היה לשאול את מערב: מתי אתם מכריזים Redouble? לו התשובה הייתה מתאימה למה שעושים רוב השחקנים, השאלה הבאה היא: אז אם כך, מה המשמעות של הכרזת ♦2? לדעתי זו יד עם חמישייה או שישייה יפה עם 8-9 נקודות. 

יד 2: כשאני לא מאמין לשותף

כשאני מגלה מצב בו יש סכנה שהיריבים יקבלו הרבה נקודות, נדלקות לי נורות אזהרה ואני מנסה להימנע מכך. ביד הזו ברחתי מ-Double מעניש של השותף מתוך חשש סביר שהחוזה יבוצע.

המצב היה מצב בו אחד מהיריבים פתח. השותף שלי קרא Double. זהו קרוב לוודאי Takeout Double. היריב שאחריו Redouble. 

המצב שבו היריב קורא Redouble הוא מצב בו נדלקות נורות האזהרה שלי ולא בכדי. לפרטים קראו את הפוסט: צרות: Redouble אחרי Takeout Double.

תמצית המצב: ליריבים יש יותר נקודות מאשר לכם וכל Double הוא מעניש. 
מדובר ביד מחצי גמר אליפות ירושלים. צפון-דרום פגיעים. אני יושב בצפון.

לאחר Pass שלי הכריז מזרח ♦1. למזרח 11 נקודות ויד מתאימה לפתיחה על פי חוק ה-20. השותף שלי הכפיל. אני צריך להניח שיש לו 12-14 נקודות ויד במבנה המתאים להכרזת Takeout Double. מערב עם 12 נקודות קרא Redouble. 

אני מחזיק את אחת הידיים הכי גרועות במצב כזה 4-3-3-3 ללא נקודות. בלית ברירה הכרזתי ♥1. קיוויתי שהיריבים לא יקראו Double ושהשותף ייתן להם לשחק בחוזה כלשהו. 

מזרח הכריז ♣2. השותף הכריז לתדהמתי ♥3. מהזווית שלי להכרזה הזו, במצב פגיע, יכולים להיות שני הסברים או שהוא לא קורא נכון את המצב וחושב שההתערבות שלי מראה 7-8 נקודות או שיש לו אורך וכוח ב-♥. 
אם הוא מניח שיש לי 7-8 נקודות, שוב מישהו סופר 47-48 נקודות, כמו ביד הראשונה. במקרה כזה אנחנו נהיה אלו שנשלם את המחיר.

מערב הכריז 3NT. לאחר שתי הכרזות נדהמתי שוב השותף שלי הכפיל. 

הטעות שלי

הנחתי שהשותף שלי קרא לא נכון את המצב והכפיל על גם על בסיס של 7-8 נקודות בידי. היריבים כנראה יבצעו את החוזה עם לקיחות עודפות.
הנחתי גם שיש לו אורך ב-♥ ולכן החלטתי לברוח ל-♥4. נפלתי 3 פעמים בחוזה מוכפל כשאפשר להפיל חוזה מוכפל של 3NT. 

ניתוח

אין שום ספק שאני צריך לסמוך על השותף ולהכריז Pass. אם אכן יש לו כוח ואורך של יותר מארבעה קלפים ב-♥ נוכל לזכות ב-3-4 לקיחות רק בסדרה זו.

הייתי צריך לחשוב על כך שהוא מחזיק יד של Big Double ולא של Takeout Double ויהיו לו מספיק כניסות ליד על מנת לפתח את סדרת ה-♥. 

גם לשותף הייתה תרומה לטעות שלי. עם היד שלו, עם 17 נקודות,  הוא לא צריך להכריז ♥3.
במצב הזה הכרזת ♥2 מספיקה. היא מראה יד של 17 נקודות או יותר עם התאמה ב-♥.
גם הכרזת Pass שלו היא חלופה הגיונית. 

הכרזת הרביעי אחרי שלוש הכרזות Pass

כשלומדים לשחק ברידג' לומדים כללים בסיסיים של הכרזה כגון: טווח נקודות להכרזה מסוימת, מספר קלפים מינימלי בסדרה אותה מכריזים, מבנה יד הנדרש להכרזה מסוימת וכיו"ב.

ככל שמתקדמים מבינים שיש משמעות למושב שלך. לא בהכרח  מכריזים אותו דבר עם אותה יד כשאתם הראשונים שמכריזים או שאתם מכריזים אחרי קריאת Pass אחת, שתי קריאות Pass או שלוש קריאות Pass. 

שחקן שאינו מתחיל מנסה להשתמש בכל המידע הרלוונטי. העובדה שקראו לפניכם Pass מספקת מידע רלוונטי, העשוי להשפיע על ההכרזה שלכם.

המכריז ראשון

למכריז ראשון אין מידע נוסף. הוא מכריז על פי הכללים ועל פי ההסכמים שלו עם השותף. 
במקרים נדירים ביותר עשויות להיות ידיים יוצאות דופן, שבהן ניתן לסטות משיטת ההכרזה או ששיטת ההכרזה אינה מתייחסת עליהן.

המכריז שני

המכריז שני יודע שלמי שישב לפניו יש פחות מ-12 נקודות. זה אינו נכון לגבי מספר קטן של ידיים וגם בהן מדובר במספר מצומצם של שחקנים שלא בהכרח יפתחו עם 12 נקודות שאינן עונות על חוק ה-20.

המכריז שלישי

המכריז שלישי כבר יודע שלשותף שלו יש פחות מ-12 נקודות. הוא עשוי להכריז באופן אגרסיבי יותר מאשר במושב הראשון או השני. 
כך למשל, שחקנים רבים יפתחו במושב השלישי בגובה 1 בסדרת מייג'ור שבה חמישה קלפים גם עם 10-11 נקודות. 
קונבנציית Drury מנסה לתת מענה למצב הזה. 

יש המכריזים הרבה יותר אגרסיבי במושב שלישי בהכרזות הפרעה עם מעט נקודות. ההיגיון מאחורי זה הוא שהכרזות כאלה הן נשקו של החלש. במצב כזה ברור לגמרי שהיריבים הם הצד החזק ובהחלט עשויים להכריז משחק מלא בר ביצוע. 

כאשר יושבים במושב השלישי במצב ירוק (לא פגיע נגד יריבים פגיעים) זה כבר הופך למערב הפרוע, גם כשהם לא יושבים במערב. 
אני מכיר כאלה שיכריזו סדרה בגובה 3 עם מעט נקודות וכוח בסדרה ו-5 קלפים. החמישייה הזו עשויה להיות אפילו משהו כמו ATxxx או KT8xx ללא נקודות בסדרות אחרות.

כל עוד השותף שולף כרטיס Alert, ואם שואלים אותו מסביר שזה יכול להיות 5 קלפים ולאו דווקא 7 קלפים זה בסדר מבחינה חוקית. 

המכריז רביעי

זהו הנושא של פוסט זה.
שני השחקנים הראשונים שקראו Pass שללו יותר מ-11 נקודות. השחקן השלישי שלל יותר מ-11 נקודות אבל שלל גם יד יפה עם 10 נקודות.
אם לשחקן הרביעי יש יד חזקה, הוא כמובן יפתח. גם עם יד סבירה עם פתיחה של 12-14 נקודות הוא יפתח. 

במקרים אחרים פותחים במושב הרביעי לפי חוק ה-15 גם כאשר אין לפותח 12 נקודות.
על פי הכלל הזה מחברים את מספר הנקודות ואת מספר הקלפים בסדרת ה-♠. 
אם התוצאה היא 15 או יותר, פותחים.
אם התוצאה היא פחות מ-15, קוראים Pass.

יריבים שיודעים שיש להם ביחד 22 נקודות או פחות, ואינם יודעים כמה פחות, לא יתערבו ברוב המקרים בגובה 2. 

השאלה המרכזית שאשאל בפוסט זה: האם נכריז הכרזת הפרעה עם ידיים עם סדרה ארוכה או שתי סדרות של 5-5 ופחות מפתיחה? 
אתן לכם כבר את התשובה. התשובה היא שלילית.

הכוונה היא להכרזות כמו Weak two. הכרזת ♦2 המראה שישייה בסדרת מייג'ור עם פחות מפתיחה, הכרזת ♥2 המראה 5-5 בסדרת ה-♥ ובסדרת מיינור,  הכרזת ♠2 המראה 5-5 בסדרת ה-♠ ובסדרת מיינור והכרזת 2NT המראה 5-5 בסדרות המיינור עם פחות מפתיחה. 

מדוע לא נכריז הכרזת הפרעה?

אחרי שלוש הכרזות Pass היריבים אינם הצד החזק שיכול להכריז משחק מלא או סלאם משום שיש להם לכל היותר 22 נקודות. אין טעם להפריע להם במקום שהיד תהיה יד של All Pass. 
הסיכון של נפילה פעם אחת או פעמיים בחוזה מוכפל, או אפילו בחוזה לא מוכפל, גדול בהרבה מהסיכוי לבצע חוזה בגובה 2.

כשיש לנו 10 נקודות ויד של 5-5

כשהיד עונה גם על חוק ה-20 וגם על חוק ה-15, כלומר: אחת החמישיות היא ב-♠, אפשר לפתוח ♠1.

כשיש לנו 10 נקודות ויד עם 6 קלפים ב-♠

אפשר לפתוח ♠1 לפי חוק ה-15.

ידיים חלוקתיות אחרות עם 10 נקודות

בידיים מיוחדות אפשר לפתוח בגובה 1 על בסיס של הערכת יד גם כשאינן עומדות בכלל של חוק ה-15.

ידיים חלוקתיות עם 8-9 נקודות

לרוב חלוקת מספר הנקודות ביניכם ובין היריבים תהיה דומה. 18-22 נקודות לכל אחד מהצדדים. הבעיה היא שלא תדעו בזמן ההכרזה מי קרוב יותר למקסימום (22 נקודות) ומי למינימום (18 נקודות). נקרא Pass.

ידיים חלוקתיות עם 6-7 נקודות

לא יכולות להיות לכם יותר מ-18 נקודות. יכולות להיות לכם פחות מ-18 נקודות. הכרזת הפרעה בגובה 2 מסוכנת. הכרזה בגובה 1 לרוב בלתי אפשרית. נקרא Pass.

אם אילו ידיים נכריז בגובה 2 במושב הרביעי?

האם המצב בו יש ליושב במושב הרביעי 8-9 או אפילו 8-10 נקודות ולכל אחד מהזוגות יש 18-22 נקודות מזכיר לכם משהו? 
הוא צריך להזכיר לכם מצב של Balancing. 
במצב הקלאסי של Balancing השחקן במושב הראשון פתח בגובה 1 בסדרה והיו שתי קריאות Pass. השחקן הרביעי נמצא במצב של Balancing. 
ההנחה היא שלכל אחד מהצדדים יש 18-22 נקודות והשחקן במושב הרביעי מכריז כאילו יש לו 3 נקודות יותר על מנת להגן על שותף עם פתיחה, שלא היה יכול להתערב.

המצב של Balancing אינו זהה למצב של יד רביעית אחרי שלוש קריאות Pass. 
הפותח יכול להיות עם יד חזקה של 20-21 נקודות ושותפו עם 5 נקודות. למרות זאת יש מספיק דימיון על מנת שהכרזות בגובה 2 יהיו בעלות משמעות דומה.
הפותח יכול להיות גם עם יד של 12-14 נקודות ושותפו ללא נקודות.

במצב של Balancing הכרזות בגובה 2 מראות ידיים יותר חזקות מידיים שמכריזים בהן בגובה 1. 

כך למשל, הכרזת 2NT מראה יד מאוזנת עם 19-21 נקודות (או 20-22 נקודות).
גם הכרזת 2NT של פותח ביד רביעית מראה יד מאוזנת עם 20-22 נקודות.

הכרזה של ♥2  או הכרזה של ♠2 מראה שישה קלפים בסדרה ו 12-14 נקודות.
גם הכרזת סדרת מייג'ור של פותח ביד רביעית מראה יד עם שישה קלפים בסדרה ולפחות 12-14 נקודות. יש כאלה שאצלם היא מראה לפחות 15 נקודות.

כללי אצבע למתחילים

בפוסט זה אציג מספר כללי אצבע למתחילים. הפוסט נכתב לבקשת תלמידים שלי.

מדוע צריכים מתחילים כללי אצבע?

 

כבר בשיעורים הראשונים מתחילים לשחק. אי אפשר רק ללמד במשך שעה וחצי או שעתיים. ההנאה היא מהמשחק.
מצד שני לומדים בהדרגה. התוצאה היא שתלמידים מתחילים שמשחקים נתקלים בהרבה דברים שהם טרם למדו. הם לא יודעים מה לעשות והם שואלים את המורה. 

אי אפשר ללמד אותם באופן לא שיטתי וללא הסבר הרציונל שמאחורי זה. 
אי אפשר לא לענות להם בכלל.
הפשרה היא שלפעמים אומרים להם תלמדו יותר מאוחר ולפעמים מציעים כלל אצבע ללא הסבר או עם הסבר חלקי.

אזהרה לפני שמתחילים

 

כללי אצבע אינם מדויקים ואינם מתאימים לכל המקרים. הם אינם תחליף ללימוד שיטתי.
לפעמים עשויים להיות מספר כללי אצבע הנוגעים באותו מצב וצריך לבחור ביניהם.

יש כאלה שכללי אצבע יעזרו להם. יש כאלה שהם רק יעמיסו עליהם ויפגעו בהם.

כל תלמיד, שלי ושל אחרים, יכול להשתמש בהם על אחריותו בלבד. 

כללי אצבע בהובלות בחוזה ללא שליט

1. הובילו בסדרה הארוכה שלכם.

2. אם השותף התערב במכרז אפשר להוביל בסדרה אותה הוא הכריז.

3. הובילו מראש רצף של שלושה קלפים גבוהים.

4. הובילו ברביעי מלמעלה כשיש לכם תמונה או שתיים בסדרה.

5. הובילו בשני מלמעלה בסדרה ללא תמונה.

כללי אצבע בהובלות בחוזה עם שליט

1. אפשר להוביל בשליט.  
ההובלה הזו יעילה במיוחד במקרים שהכרוז מנסה לבצע חוזה באמצעות חיתוכים צולבים.

2. אל תובילו מתחת ל-A או מתחת ל-K.

3. אפשר להוביל בקלף יחיד בסדרה במטרה לחתוך. 

4. אם השותף התערב במכרז, אפשר להוביל בסדרה אותה הוא הכריז.

5. הובילו מראש רצף של שלושה קלפים גבוהים.

6. אפשר לשחק A כשיש לכם רק אותו או רק אותו וקלף נוסף אחד בסדרה.

סימונים

 

אתייחס רק לשיטת הסימון האיטלקית.

1. כשהשותף משחק קלף גבוה בפעם הראשונה שמשוחקת סדרה שימו קלף אי-זוגי, אם אתם מעוניינים שימשיך לשחק בסדרה.

2. כשהשותף משחק קלף גבוה בפעם הראשונה שמשוחקת סדרה שימו קלף זוגי, אם אינכם מעוניינים שימשיך לשחק בסדרה.

3. כשנגמרו לכם הקלפים בסדרה ואתם שמים קלף אי-זוגי בסדרה אתם מעוניינים שהשותף ימשיך בסדרה, אם יזכה בלקיחה.

3. כשנגמרו לכם הקלפים בסדרה ואתם שמים קלף זוגי בסדרה אתם מעוניינים שהשותף לא ימשיך בסדרה, אם יזכה בלקיחה.

איזה קלף לשחק כשאינך זה שמשחק ראשון?

1. השני משחק קלף נמוך.

2. השלישי משחק קלף גבוה.

3. אל תשחקו קלף צמוד לקלף גבוה ששיחק השותף. למשל: שחקו קטן ולא J כשהשותף (מגנים) או מהיד השנייה (כרוז) שיחק Q.

משחק היד

1. תכננו את המשחק לפני שאתם משחקים ללקיחה הראשונה

2. בצעו עקיפה ואל תיקחו קלפי A.

3. בחוזה ללא שליט פתחו סדרה ארוכה.  

4. בחוזה ללא שליט אם יש שתי סדרות באותו אורך פתחו את הסדרה היותר איכותית.

5. אל תמהרו לקחת קלפי A.

6. אפשר לקחת קלפי A כשיש לכם קלפים גבוהים אחרים או לפחות K. 

7. בחוזה עם שליט משכו שליטים. ספרו את קלפי השליט של המגנים.

8. בחוזה עם שליט: אחרי שנגמרו קלפי השליט של המגנים לא מושכים קלפי שליט.

לטובת מי פועלת הפסיכולוגיה של משחק נגד השחקנים הטובים ביותר?

שחקנים מכריזים ומשחקים באופן שונה כשהם משחקים נגד השחקנים הטובים ביותר. ההנחה היא ששחקנים ברמות הגבוהות ביותר אינם טועים. מייחסים להם הכרזות נכונות ומשחק מדויק.
כפי שלמדתם מפוסטים קודמים, למשל: שלוש פעמים ♣6, ההנחה הזאת אינה מדויקת: גם שחקנים ברמות הגבוהות ביותר טועים. 

כיצד זה משפיע?

לפעמים ההתייחסות השונה לשחקן צמרת פועלת לרעה ולפעמים לטובה. 
לפעמים דווקא התייחסות אליו כאל שחקן רגיל, בתוספת כבוד והערכה, היא זו שתביא לתוצאה טובה.
באופן אישי, אני דוגל בהתייחסות האחרונה.

אני כשחקן מתחיל מול אלוף עולם

מתיו גרנווטר היה אלוף עולם לזוגות מעורבים. כשהייתי אמן ארד שיחקתי נגדו בתחרות ברומטר, אחרי שכבר זכה באליפות העולם. ביד השלישית ששיחקתי נגדו התקבצו סביב השולחן שלנו כמעט כל משתתפי התחרות. 

ממש לא התרגשתי. רק כיבדתי אותו וחשבתי שהוא יעניש אותי על כל טעות. מצאתי באופן לוגי, ביד עם 4 נקודות, את ה-Killing Lead. אלוף העולם נכשל בביצוע חוזה שהיו אחרים שביצעו. לפרטים קראו: פחד בברידג': חלק 3 פחד במה. 

תוכלו לראות בפוסט הזה גם מקרים של שחקנים שמתרגשים ומפוחדים כשהם משחקים עם אלוף עולם או נגד אלוף עולם. באחד המקרים המוזכרים בפוסט שחקן מהשורה ששיחק בתחרות להתרמה למטרה חברתית, תרם מספיק על מנת לשחק עם זיא מחמוד. הוא מתאר כמה הוא התרגש ונלחץ ומספר כיצד אחרי התחרות הזו החליט לפרוש מברידג'.

זיא מחמוד וה-Partner Double

זיא מחמוד, שמוזכר בפסקה הקודמת, הוא שחקן יצירתי שזכה בכמה אליפויות עולם, זיא מנסה לנצל את ההתייחסות הפסיכולוגית השונה לשחקן בצמרת העולמית לטובתו. מדובר ב-Double מעניש כשלמעשה אין לו יכולת להעניש. הוא בונה על זה שאו שהיריבים יברחו מהחוזה משום שהם מאמינים לו או שלשותף יש יד היכולה להעניש. מהמקרה השני נגזר שמו של ה-Double.
לפרטים קראו: זיא מחמוד: The Partner Double - נגד השותף בעתיד.

בחזרה לאלוף העולם מתיו גרנווטר

לפני מספר ימים קיבלתי במתנה ספר ישן משנת 1993. שם הספר: Tops and Bottoms.
מתיו גרנווטר כתב את הספר ביחד עם אשתו פמלה. 
זהו ספר ייחודי בתוכנו. בני הזוג גרנווטר פנו לכמה מטובי השחקנים בעולם וביקשו מכל אחד מהם שתי ידיים ששיחק והן מעניינות במיוחד. 

הם קיבלו ידיים עם משחק מעולה שהסתיימו בתוצאות טובות במיוחד לשולח ולשותפו.
הם קיבלו גם ידיים שהסתיימו בקטסטרופה לזוג שחקנים מהטובים בעולם.

בני הזוג גרנווטר בחרו 52 ידיים שהביאו בספר. לאחר התיאור של מה שקרה הוסיף כל אחד מהמחברים את הניתוח שלו.
אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר המרתק הזה. בינתיים עברתי על 3 ידיים.

את היד השלישית שיחק Ralph Cohen בשנת 1964 באופן יצירתי במיוחד. 
הוא היה הכרוז בחוזה של ♥4 בהתאמה של 4-3. המפתח לביצוע החוזה היה חיתוך ב-A♥ ביד הארוכה כשהוא יכול לחתוך גם ב-4♥. הוא הניח, על פי המכרז, שה-Q♥ לא תשב בעקיפה ונתן לה לזכות בלקיחה. היד הנהדרת הזו אינה קשורה לנושא פוסט זה.

זה שהרוויח: Alan Sontang

היד הזו, מה-Bermuda Bowl בשנת 1983 במפגש בין שתי נבחרות ארה"ב, היא הוכחה שגם שחקנים מהטובים בעולם טועים. 
Sontang טעה כשהגיע לסלאם של ♥6 בלי להשתמש בשאלות על קלפי מפתח.

הסיבה לטעות: הוא ישב עם AQ♠ ופחד שה-K♠ ישב אחריו ויפיל את החוזה. לכן הכריז בהכרזה השנייה ♥6 על מנת שהוא יהיה הכרוז ולא השותף.
Jef Meckstroth הוביל כשהוא מחזיק בשני קלפי A. הוא משך את ה-A♥ אבל לא המשיך ב-A♣, שהיה זוכה בלקיחה להפלת החוזה. 
הסיבה לכך שלא המשיך ב-A♣ היא שהוא הניח, ששחקן ברמה גבוהה כזו לא יכריז סלאם עם שני קלפי A בלבד כשאין לו void באחת הסדרות. כשברור לגמרי שאין void בסדרת השליט ה-void מוכרח להיות ב-♣.  

זה שהפסיד: Charles Goren

צ'רלס גורן  (1901-1991) היה שלקן ברידג' אמריקאי מוכר בישראל. לפני שהתחלתי לשחק ברידג' למדו להכריז מספר שהוא כתב ותורגם לעברית. אז היו פותחים עם 13 נקודות לפחות ולא עם 12 נקודות לפחות כמו שפותחים היום. 

בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת נחשב גורן בטעות לשחקן הטוב ביותר בארצות הברית. היה שחקן אחד טוב ממנו. קראו לו: Oswald Jacoby. ג'קובי התגייס לצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה ולכן כמעט שלא שיחק ברידג'.

גם את שמו של Jacoby מכירים בזכות שתי קונבנציות נפוצות שהגה: טרנספר ו Jacoby 2NT.

גם גורן שיחק בחוזה של ♥6 באחת התחרויות. הוא ביצע את החוזה וקיבל את התוצאה הכי גרועה. 

גם במקרה זה כיכב ה-A♣. נגד כל יתר השחקנים הובילו ב-A♣. הכרוז חתך. הוציא שליטים ועל ה-K♣ וה-Q♣ בדומם זרק שני קלפים בסדרות אחרות. כולם ביצעו את החוזה עם לקיחה עודפת.

המגן ששיחק נגד גורן חשש שכששחקן ברמה כל כך גבוהה הכריז ♥6, כנראה יש לו void מול ה-A שהוא מחזיק, ולכן הוביל בקלף בסדרה אחרת.  

הערת שוליים

מתיו גרנווטר הוא יהודי, שגם התגורר בארץ ואולי גם מתגורר עכשיו בארץ, סיפרו לי שמתיו גרנוווטר רשום גם בהתאגדות הישראלית לברידג'. 
הוא רשום כשחקן בדרגה נמוכה משום שבחישוב נקודות לדרגות בארץ לא מביאים בחשבון שצברו בחו"ל שלא כשחקנים ישראליים. 
נדמה לי שלגבי מי שזכה באליפות עולם צריך לנהוג אחרת: או להחליט שהוא מקבל דרגה התחלתית מסוימת ללא קשר לנקודות או לספור נקודות בינלאומיות שקיבל בתחרויות ששיחק בחו"ל.