הפוסט השלישי בסדרת פוסטים זו עסק בחוק סך הלקיחות.
בפוסט הרביעי בסדרה אתאר מוסכמה הנקראת Jordan 2NT.
אחת המוסכמות שהוצגה בפוסט השני הייתה Jacoby 2NT.
יש דימיון בין מוסכמת Jacoby 2NT לבין מוסכמת Jordan 2NT.
הדימיון
1. בשתי הקונבנציות מתארת ההכרזה התאמה של לפחות תשעה קלפים בסדרת מייג'ור אותה הכריז הפותח.
2. בשתי הקונבנציות התיאור הוא באמצעות הכרזת 2NT של המשיב.
השוני
1. הכוח
ב-Jacoby 2NT מבטיח המשיב לפחות 12 נקודות.
ב-Jordan 2NT מבטיח המשיב לפחות יד מזמינה של 10-11 נקודות.
2. משתמשים ב-Jordan 2NT אחרי כפל של שחקן יריב. ב-Jacoby 2NT רק ללא התערבות יריב בהכרזה.
הכפל של היריב הוא Takeout Double.
ידיים של משיב החזקות יותר מ-11 נקודות
בידיים חזקות יותר מ-11 נקודות עם התאמה של 9 קלפים לא בהכרח נשתמש במוסכמת Jordan 2NT.
ברור לגמרי שיש לפותח ולמשיב סיכוי טוב לבצע לפחות משחק מלא.
עשויות להיות דרכים אחרות להראות את זה. יהיו מקרים שהן עדיפות על מוסכמה זו.
בפוסט זה נעסוק בידיים של משיב עם 10-11 נקודות.
מה מכריז משיב עם 10-11 נקודות אחרי Takeout Double?
הוא מכריז Redouble. זוהי הכרזה המבטיחה לפחות 10 נקודות ולא מתארת את מבנה היד.
לאחר הכרזה זו כל כפל של הפותח או של המשיב הוא כפל מעניש.
Jordan 2NT הוא מקרה חריג שבו למבנה היד יש חשיבות גדולה יותר: עם התאמה של תשעה קלפים בסדרת מייג'ור ההסתברות לכפל מעניש יותר נמוכה וההסתברות למשחק מלא לפחות בסדרת המייג'ור בה יש התאמה גדולה יותר.
את ההסתברות הזו יש כאלה שמבטאים באמצעות שימוש במוסכמה הזו.
מוסכמה פשוטה ומועילה.
מי משתמש במוסכמת Jordan 2NT?
בתחרויות מקומיות וארציות אני לא נתקל בהרבה שחקנים שמשתמשים במוסכמה הזו.
משום מה, גם מרבית השותפים שלי לא מעוניינים לשחק אותה.
כשאני צופה בתחרויות ברמה גבוהה יותר, למשל Bermuda Bowl או Venice Cup, אני רואה שימוש רב בקונבנציה הזו.
לפעמים גם עם פחות מ-10 נקודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה