צעדים ראשונים בהגנה: מדוע ללמד הגנה?

לאחר שסיימתי סדרה של פוסטים בנושא צעדים ראשונים בהכרזה אני מתחיל סדרה חדשה לאותו קהל יעד: אלה שלומדים  לשחק ברידג'. הם סיימו ללמוד את חוקי משחק המיני ברידג', הזהים לחוקי הברידג' בשלב המשחק ופשוטים בהרבה בשלב ההכרזה. 
היות ששלב המשחק זהה לשלב המשחק בברידג' כבר אפשר ללמד הגנה.

הגנה היא נושא שפחות מלמדים שחקנים שהתחילו לשחק ברידג'. מלמדים אותם טכניקות משחק בסיסיות ומלמדים אותם הכרזות וקונבנציות הכרזה בסיסיות. לפעמים מלמדים אותם גם הכרזות התערבות. 

מדוע מלמדים פחות הגנה?

הסיבה העיקרית היא שזה יותר מורכב ומסובך ומחייב במקרים רבים תיאום בין המגנים. 
זה עשוי להיות לא רק יותר קשה לתלמידים אלא גם למורה. גם למורה לא תמיד תהיה תשובה חד משמעית כאשר הוא נשאל: באיזה קלף להוביל? או כאשר הוא נשאל מה לשחק במצב מסוים במהלך המשחק?

דוחים את זה לשלב מאוחר יותר. אחרי שהתלמידים יתנסו וישחקו. לא תמיד השלב הזה מגיע. 

התוצאה שההגנה היא החלק החלש של הרבה שחקנים מהשורה ומרבית השחקנים המשחקים ברידג' ביתי.  

הגישה שלי

אפשר ללמד כל נושא ברמה המתאימה לרמת הידע וההתנסות של התלמידים. יש היגיון מאחורי מה שמלמדים ותלמידים צריכים לשמוע את ההיגיון הזה. חלקם, שלא לומר רובם, יפנימו אותו.

כך למשל, כבר בשיעור הראשון, כשעדיין משחקים כיחידים ולא כזוגות, אני נותן בעיה של הערכת יד. 
פיתרון הבעיה מחייב רק חשיבה בהיגיון. אותה יד (13 קלפים שמקבל שחקן) תלווה אותם במהלך הלימודים ותקבל משמעויות אחרות.

אפשר וצריך גם ללמד משהו על הגנה בשלבים הראשונים של לימוד משחק הברידג'. הלימוד הזה מעשיר את ההתנסות של התלמידים ומציג צדדים יפים ומעניינים נוספים למשחק. 

מהפוסט הבא בסדרה נצא לדרך.

מתי בכל זאת משתמשים ב-Count כאשר משחקים Smith Echo?

בפוסט קודם תיארתי שיטת סימון ייחודית הנקראת Smith Echo. בשיטת סימון זו לאחר הובלה נגד חוזה ללא שליט בה זכה הכרוז, מסמנים בלקיחה השנייה האם מעוניינים או לא מעוניינים בהמשך בסדרה הראשונה אותה שיחק אחד המגנים.

הכרוז צריך לשחק בסדרה אחרת, מה שממילא קורה במרבית המקרים. בלקיחה השנייה המגנים אינם מסמנים Count, אלא האם הם מעוניינים בהמשך בסדרה שלא שוחקה בלקיחה זו.

במצב בו הכרוז זוכה באמצעות קלף בדומם, אין צורך להשתמש בכלל שלישי משחק גבוה.

כך למשל, ביד הבאה מערב מערב מוביל ב-3♠. צפון משחק את ה-K♠ שזוכה בלקיחה.

אין טעם שמזרח ישחק קלף גבוה.
הוא אינו צריך לסמן האם הוא מעוניין בהמשך ב-♠ (Attitude),  משום שהוא ממילא יסמן את זה בלקיחה הבאה בה ישחק הכרוז את ה-K♣.

מזרח יכול לנצל את זה על מנת לתת ספירה (Count). בשיטת הסימון המקובלת ישחק קלף קטן עם מספר אי-זוגי של קלפים בסדרה וגבוה-נמוך עם מספר קלפים זוגי. 

תיאור סכמטי של מהלך המשחק

מערב מוביל ב-3♠ (רביעי מלמעלה). לאחר שהכרוז משחק את ה-K♠ מהדומם, מזרח משחק את ה-4♠. 
זהו Count. מערב יודע שלשותפו מספר אי-זוגי של קלפים משום שהוא החזיק את שני הקלפים היחידים היותר נמוכים מהקלף של שותפו.
האם שותפו במזרח מחזיק קלף אחד או 3 קלפים (לא סביר שיש לו חמישה קלפים כי אז לכרוז יש רק קלף אחד)?

אחרי שצפון משחק את ה-K♣ ושותפו את ה-9♣ (מעוניין בהמשך ב-♠) מערב מקבל תשובה: לשותפו יש שלושה קלפים שה-Q♠ היא כנראה אחד מהם.

אחרי שהעקיפה ב-♦ תיכשל ומערב יזכה ב-K♦ הוא ימשיך ב-2♠. עכשיו מזרח שזוכה בלקיחה ב-Q♠ יודע שלשותפו חמישה קלפים ב-♠.  הוא ממשיך ב-9♠. 

אם דרום יכסה, מערב יזכה ב-A♠.
אם דרום לא יכסה מערב יזכה ב-T♠.
בשני המקרים ההגנה תזכה בארבע לקיחות ב-♠ להפלת החוזה.

השוני בין Rubber Bridge לבין Contract Bridge

כשאתם משחקים ברידג' בבית אתם משחקים Rubber Bridge. כשאתם משחקים בתחרות ברידג' במועדון ברידג' אתם משחקים Contract Bridge.
החוקים הם אותם חוקים אבל קבלת ההחלטות של הכרוז בשלב המשחק עשויה להיות שונה.

Rubber Bridge

אתם משחקים רק נגד הזוג שמשחק איתכם. צריך לנסות לבחור את תכנית המשחק שבה ההסתברות להצליח היא הגבוהה ביותר.

Contract Bridge    

משווים את התוצאות שלכם לתוצאות שהשיגו זוגות אחרים ששיחקו עם אותם הקלפים. השגתם תוצאה טובה יותר מרובים אז השגתם באותה "יד" (חלוקת קלפים) תוצאה טובה. השגתם תוצאה פחות טובה מאחרים קיבלתם תוצאה רעה. התוצאה הכוללת שלכם בתחרות היא סיכום או ממוצע כל התוצאות שלכם.

שתי שיטת חישוב: MP ו-IMP

בשיטת Match Points משווים את התוצאה שלכם לתוצאה של אחרים ואתם מקבלים תוצאה באחוזים. שם אחר לשיטת חישוב זו הוא Top-Bottom.

כך למשל, בפעם הראשונה ששיחקתי עם הבן שלי בתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל בתל אביב הייתה יד שבה לנו היו תשעה קלפים בסדרת ה-♠. החזקנו ב-A♠ וב-K♠. לא החזקנו ב-Q♠. כל הזוגות, למעט שבעה, היו בחוזה של ♠7, שבוצע. קלפי ה-♠ של היריבים התחלקו 2-2 וה-Q♠ נפלה. הבן שלי, אז שחקן מתחיל ומוכשר, היה אחד מהשבעה שהכריזו וביצעו 7NT. התוצאה שקיבלנו על היד הזו הייתה יותר מ-97%. 

לו שיטת החישוב הייתה IMP, לא היינו מרוויחים על היד הזו. בשיטת IMP מתרגמים את הנקודות שקיבלנו למספר קטן יותר. מקבלים את אותו מספר IMPs על טווח של נקודות.

הפער בין 7NT לבין ♠7 הוא פער מזערי של 10 נקודות. מקבלים על שתי תוצאות אלה את אותו מספר ה-IMPs.

השיקולים הנוספים של שחקנים בתחרות ב-Contract Bridge

1. תכנית המשחק צריכה להתחשב בשיטת החישוב כשבשיטת IMP חשוב להגיע למשחק מלא, סלאם קטן או סלאם גדול ולבצע אותם. חשוב כגם לא להגיע למשחק מלא, סלאם קטן או סלאם גדול שהסיכויים לביצועם נמוכים. בשיטת חישוב MP, כל לקיחה עודפת חשובה. 

2. שחקן ברמה טובה צריך לחשוב באיזה חוזה יהיו שחקנים אחרים ולהוסיף גם את השיקול הזה. בהקשר זה יש שתי גישות ללכת עם ה-Field או נגד ה-Field.

המשמעות היא שבגלל שני שיקולים אלה לא תמיד נכון לבחור בתכנית המשחק שההסברות להצלחתה היא הגבוהה ביותר.

פוסט נפלא לשנה החדשה

אני רוצה לברך את כל קוראי הבלוג בשנה טובה, בריאות ואושר והנאה ממשחק הברידג'.

אני רוצה להפנות אתכם לפוסט נפלא המתייחס לאותה הנקודה שהעלתי בסיפא של הפסקה הקודמת. הוא גם מדגים אותה באמצעות חשיבה יצירתית של הכרוז ביד ששוחקה בתחרות.

את הפוסט כתב המורה הראשון שלי בברידג' אלדד גינוסר. 

קישור לפוסט: לשחק נגד השדה בתחרות טופ-בוטום.

שנה חדשה בברידג': להבחין בין החשוב יותר לבין החשוב פחות

היום (7 בספטמבר) שיחקתי עם הבן שלי ניר בתחרות ארצית לזכר אמיל ויזנר במרכז הברידג' בירושלים. 
שיחקנו סביר, למעט כמה טעויות קשות שלי. זה הספיק רק למקום השמיני. במקום הראשון זכו יוסי קונפינו וגדי ארנון. לתוצאות המלאות לחצו כאן.

התחרות מאורגנת זו שנה עשירית ברציפות על ידי אילנה כליף שהייתה בת זוגו של אמיל ז"ל.
אמיל ז"ל היה שחקן בדרגת רב אמן. כשהתחלתי לשחק ברידג' יצא לי לשחק נגדו מספר קטן של פעמים. באותן פעמים הוא שיחק עם בריאן זיטמן ז"ל, מבעלי מרכז הברידג. אולי זוהי גם הסיבה לכך שהתחרות לזכרו מתקיימת במרכז הברידג'. 
ראוי לציין את קפטן נבחרת ישראל אודי פרידלנדר, ששיחק בכל  התחרויות האלה עם אילנה!!! 

לפני התחרות שוחחתי עם אחד מהשחקנים הבכירים ביותר בארץ. הוא אמר משהו מעניין ביחס למשהו שחשוב יותר ולמשהו שחשוב פחות. דבריו נתנו לי את ההשראה לכתוב את הפוסט הזה.

בשנה החדשה כדאי לרכז את המאמצים והאנרגיות המוגבלים שלנו במה שחשוב יותר. לפעמים זה אומר לוותר על דברים חשובים פחות.
זה נכון בברידג' אבל גם בכל תחום אחר.

מה יותר חשוב הכרזה, משחק יד או הגנה?

אין ספק  שכל אחד מהתחומים האלה חשוב. אין דעה אחידה בשאלה מה חושב יותר? 
הנטייה שלי היא לכיוון של הגנה חשובה יותר.
אבל לא זה היה נושא השיחה. השיחה עסקה בהשקעה בשיטות הכרזה לעומת השקעה בשותפות.

לדעת אותו שחקן, אם לא מדובר בשחקנים מקצוענים ברמה הגבוהה ביותר, אז יותר חשוב יותר להשקיע בהבנה בין שותפים ולהקטין את ההתמקדות בשיטות הכרזה מדויקות ומתוחכמות.
השקעת יתר בשיטות הכרזה עלולה להשפיע לרעה על התוצאות. 

אני בהחלט מסכים עם השחקן הבכיר. הוא לא הראשון שמביע בשיחה איתי רעיון כזה. 
שחקן בכיר אחר סיפר לי מזמן שאחד הזוגות בנבחרת הצעירה של ישראל עד גיל 26 שזכתה באליפות העולם בשנת 2010, השתמש בשיטת הכרזה שפוטה "הם אפילו לא שיחקו Two Over One Game Forcing" הוא אמר.

השיחה הייתה על זוג, שלדעתו משקיע יותר מדי בשיטות הכרזה מתוחכמות במקום בדברים אחרים. במקרה זה לא הייתה התייחסות רק להבנה בין שותפים.

הניסיון האישי שלי

יש לי גם שותפים המעוניינים לשחק שיטות הכרזה מסובכות ומתוחכמות. לפעמים גם שיטות שאני לא מכיר ואני לומד אותן במיוחד. לפעמים שיטות המתייחסות למצבים לא שכיחים. 

במקרים רבים מה שקורה בשטח הוא:

1. מרבית המצבים שהתכוננו אליהם אינם מתרחשים בתחרות.

2. התוצאות הלא טובות מגיעות מאי הבנות בין השותפים, מקבלת החלטות לא נכונות וממשחק יד לא מספיק טוב.

3. לפעמים אני משלם מחיר על האנרגיה שאני משקיע בשיטות ההכרזה המתוחכמות ועל החשש לשכוח הכרזות אלה ולטעות בהן. המחיר הוא טעויות בדברים הרבה יותר פשוטים.

לסיכום

1. רמת התחכום והדיוק בהכרזות היא תלוית הקשר: ככל שרמת הזוג גבוהה יותר היא צריכה להיות גבוהה יותר.

2. לעולם היא לא צריכה לבוא על חשבון ההבנות בין בני הזוג.

3. תחכום במצבים ששכיחותם גבוהה הוא רצוי. תחכום במצבים נדירים עלול להיות מיותר ומזיק. 

4. ככל שהרמה גבוהה יותר, כך אפשר לענות על מצבים בשכיחות נמוכה יותר.

הערת שוליים

ההשקעה בשיטות הכרזה מתאימה לשחקנים מקצוענים ברמות הגבוהות. להערכתי במקרים כאלו זה לא בא על חשבון השותפות ובמצבים לא שכיחים עשוי לעשות את ההבדל. 
דוגמה לכך תמצאו בפוסט ישן: מי צריך קונבנציות צריך רק חצי עוצר? 
  

שנה חדשה - קורסים חדשים

אני ותלמידיי בבית ספר "שחקים" עם הגביעים בהם זכו באליפות בתי הספר
לפני מספר שנים.   

בתחילת ספטמבר, לפני יומיים, התחילה שנת לימודים חדשה. בקרוב יתחילו גם לימודי ברידג' בבתי ספר ובמסגרות שונות אחרות.

בפוסט זה אספר על הקורסים שאני אתחיל ללמד בקרוב, מותנה בהרשמה.

שלוש קבוצות של גמלאי האוניברסיטה העברית

בשנה הראשונה לימדתי רק קבוצת מתחילים. בשנה השנייה והשלישית לימדתי מתחילים ומתקדמים. השנה צפויה להתווסף קבוצת ביניים: סיימו קורס מתחילים ועדיין לא בשלים למתקדמים. 
המתחילים ילמדו את חוקי המשחק, טכניקות בסיסיות ומאמצע השנה גם הכרזות למתחילים.
קבוצת הביניים תתחיל בלימוד ההכרזות הבסיסיות שלא הספיקו ללמוד בשנה שעברה
המתקדמים משחקים ברידג' מודרך ומדי פעם לומדים שיעורים על נושא לבקשתם או על נושא שבמהלך המשחקים התברר שהם אינם מכירים אותו.
השנה אני מתכנן ללמד קצת יותר על הנושא שבדרך כלל לא מלמדים אותו: הגנה.

הלימודים בגבעת רם בימי שלישי בבוקר. הרשמה במזכירות הגמלאים בטלפון: 02-658-6655.

תלמידי בית ספר יסודי יפה נוף בירושלים

בשנה שעברה לימדתי בבית ספר יפה נוף. גם השנה אלמד בו, בכפוף למספר נרשמים מספיק. התלמידים יקבלו כנראה שיעור הדגמה לפני שיחליטו האם הם מעוניינים ללמוד ברידג'.

מסגרת ייחודית

זו מסגרת שאינה פתוחה להרשמה חופשית של כל המעוניין. בשלב זה איני מעוניין לנדב פרטים. אם וכאשר יהיו מספיק נרשמים, אספר לקוראי הבלוג. 

בבתים פרטיים

מתארגנות שתי קבוצות מתחילים אחת במבשרת ירושלים ואחת בירושלים עצמה. אפשר לקבל פרטים אצלי ולהירשם אצלי בטלפון: 054-4480616.

מספר משתתפים מינימלי הוא ארבעה.
אם יהיו בירושלים יותר מ-8 או 10 אקיים את הקורס בויצו בבית הכרם.

מעט על עצמי

מורה מוסמך לברידג' מטעם ההתאגדות הישראלית לברידג'. שחקן ברידג' בדרגת רב אמן. 
יש לי ניסיון רב כמורה לברידג'. לימדתי במועדונים, בבית ספר למחוננים ובבתי ספר רגילים, קבוצה מעורבת של תלמידי תיכון וקשישים בבית ספר, במתנ"סים, בלשכת עו"ד בירושלים. 

מרבה לכתוב על ברידג'. 
תוכלו להכיר אותי יותר עם תקראו פוסטים בבלוג הזה: ברידג' שלא היכרתם.  

תוכלו לראות את הצדדים המרתקים והיפים של משחק הברידג', גם אם אינכם מכירים את המשחק, אם תקראו את מדור הברידג', שאני כותב באתר JOKOPOST. 

אני כותב על ברידג' גם בויקיפדיה העברית ומדי פעם בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג'.

הניסיון הרלוונטי שלי בהוראת מחשבים (בנוסף לעבודתי בשטח בתחום זה) הוא במספר רב של מכללות ובלימודי החוץ של הטכניון.

התואר הראשון שלי בסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית אף הוא רלוונטי, משום שברידג' הוא משחק שמבוסס גם על הסתברויות. 

התואר השני בפסיכולוגיה רלוונטי משום שעסקתי בלימודים לא מעט בנושאים של קבלת החלטות, ובברידג' מקבלים החלטות רבות בתנאי אי-וודאות.

לאחרונה קיבלתי הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים ואני מלמד קורס בתחום זה. גם בברידג' קיימים סיכונים וחשוב לנהל אותם נכון.

מדוע לא להשתמש בקונבנציית Gerber?

בפוסט הקודם הסברתי מדוע משתמשים בקונבנציית Gerber? 
כשישבתי לסכם עם שותפים חדשים אילו קונבנציות משחקים כמעט תמיד הכנסנו את הקונבנציה הזו. השאלה הייתה איזו גרסה של הקונבנציה משחקים?
הגרסה שתיארתי בפוסט הקודם היא הגרסה המודרנית הנפוצה יש גם גרסאות אחרות.

היו לי שתי הפתעות כששותפים הציעו לי לוותר על הקונבנציה ולעשות שימוש אחר בהכרזת ♣4.

אני זוכר מי השתמש נגדי בקונבנציית Gerber

לפני כמה שנים שיחקתי בתחרות ארצית נגד ידידי עמירם מרכוס. הוא השתמש נכון בקונבנציה והשותפה שלו ביצעה חוזה של 6NT.

לפני שאתם מתפעלים מהזיכרון האבסולוטי שלי, כדאי שתשאלו מדוע אני לא זוכר מי השתמש נגדי בקונבנציית Michaels? מדוע אני לא זוכר מי השתמש נגדי בסטיימן בטרנספר ובעוד קונבנציות רבות אחרות?  

התשובה לשאלה הזו היא שייתכן שעמירם מרכוס היה היחיד שהשתמש בה נגדי. ייתכן שהיו עוד 2-3 מקרים שהשתמשו בה נגדי ואולי עוד מקרה אחד או שניים שאני או שותף/פה השתמשנו בקונבנציה הזו. 
אני מדבר על סדר גודל של עשר שנים שאני משחק את הקונבנציה הזו בתחרויות.

הסיבה שלא להשתמש בקונבנציית Gerber היא שתדירות הידיים המתאימות לשימוש בה נמוכה מאוד. 
אז מדוע שלא נשתמש בהכרזה הזו עבור מצבים שמתרחשים בתדירות גבוהה הרבה יותר?

ההבדל בין פתיחה של 1NT לפתיחה של 2NT

הבדל גדול בין שתי ההכרזות האלו הוא מרחב ההכרזה. אחרי 2NT מרחב ההכרזה שלנו עד למשחק מלא מצומצם. "בזבוז" ההכרזה של ♣4 עבור קונבנציית Gerber הוא יותר בעייתי מאשר אחרי פתיחה של 1NT.
יש המשתמשים בה על מנת לתאר יד של 5-5 בסדרות המייג'ור. נתקלתי גם בכאלה המשתמשים בה לצורך טרנספר ל-♦.

שלא תטעו, גם אחרי 1NT אפשר למצוא שימוש אחר ותדיר יותר להכרזה הזו.

מה הסיכון בוויתור על קונבנציית Gerber?

בברידג', כמו בתחומים רבים אחרים, צריך לבחון סיכונים מול סיכויים. נכון שבוויתור על הקונבנציה נחשפים לסיכונים שתוארו בפוסט הקודם. נדמה לי שבאחוז גבוה מהמקרים המועטים בהם היינו משתמשים בקונבנציה הזו, ניתן להגיע לחוזה הנכון גם ללא שימוש בה. 

צריך לזכור ששיטות ההכרזה בברידג' אינן לגמרי מדויקות. תמיד יש מצבים ששיטת ההכרזה אינה נותנת להם פיתרון חד משמעי.
כך למשל, כמה פעמים הזמינו אתכם למשחק מלא ולא ידעתם האם להיענות להזמנה או לדחות אותה?

מדוע משתמשים בקונבנציית Gerber?

אתם מחזיקים יד של 4-3-3-3, הרביעייה בסדרת מיינור, עם 17-16 נקודות. אתם כבר רוצים לפתוח 1NT אבל השותף שלכם הוא המחלק והוא זה שפתח 1NT. 

מה תעשו עכשיו?
ברור שתרצו לבחון אפשרות להכרזת סלאם. 
לא ברור שיש סלאם, למשל כשלשותף/פה שלכם יש 15 נקודות וחסרים שני קלפי A כנראה שלא תצליחו לבצע סלאם.

קיבלתם יד יד של 4-3-3-3 (הרביעייה בסדרת מיינור) עם 20 נקודות. שוב השותף שלכם הוא זה שפתח 1NT ברור שתרצו להכריז סלאם, אבל איזה סלאם: גדול או קטן?
המקרים בהם לא יבוצע סלאם גדול כשלשותף 17 נקודות הם נדירים אבל מה אם יש לו 15 נקודות וחסר לכם A?

שוב קיבלתם יד של 4-3-3-3 עם רביעייה בסדרת מיינור. הפעם עם 12-11 נקודות. 
ניחשתם נכון. שוב השותף שלכם פתח. הפעם 2NT. 
ברור שתרצו לבחון אפשרות להכרזת סלאם. 
לא ברור שיש סלאם, למשל כשלשותף/פה שלכם יש 20 נקודות וחסרים שני קלפי A כנראה שלא תצליחו לבצע סלאם.

שימו לב שלא בהכרח מדובר בידיים של 4-3-3-3 אבל ידיים של 4-3-3-3 מדגימות טוב יותר את הבעייתיות ולכן בחרתי בדוגמאות עם ידיים במבנה כזה.

המסקנה היא שבידיים מהסוג שתיארתי צריך לברר את מספר קלפי ה-A ובחלק מהמקרים גם את מספר קלפי ה-K על מנת שלא להכריז סלאם שההסתברות לא לבצע אותו גבוהה ועל מנת להכריז סלאם שההסתברות לבצע אותו גבוהה.

מה הבעיות?

1. לא סיכמתם על סדרת שליט אי אפשר להשתמש ב-RKCB על מנת לשאול על חמישה קלפי מפתח.

2. אתם לא יכולים להשתמש בהכרזת 4NT על מנת לשאול על מספר קלפי המפתח של השותף.

3.  אתם לא יכולים להשתמש בהכרזת 5NT על מנת לרמוז לו שאם יש לו מספר גדול של קלפי מפתח יכריז 6NT.

הבעיה הראשונה היא פחות מהותית אפשר לסכם שהשאלה היא על ארבעה קלפי מפתח במקום חמישה.

הבעיה השלישית לא ממש מהותית כי לא תיארתי שיטה מדויקת. הבעיה המהותית ביותר היא הבעיה השנייה לעיל.

מדוע לא ניתן לשאול על קלפי מפתח באמצעות הכרזת 4NT?

ההכרזה הזו כבר תפוסה על ידי משהו אחר. משתמשים בה כשאלה על מינימום או מקסימום בטווח הנקודות של הפותח. עם המקסימום מכריזים 6NT. עם המינימום מכריזים Pass.

לקונבנציה הזו קוראים Min-Max או Quanitative. למידע נוסף על הקונבנציה קראו:
Quantitative כמבוא ל-Scrambling 2NT.

אתם מוזמנים לקרוא גם הפוסט: כשהשותף שלכם קופץ ל-5 במקום להתקדם לאט.
בפוסט זה תראו שגם הכרזת 5NT אחרי פתיחה של 1NT או 2NT היא Min-Max. ההבדל הוא שעם מקסימום מכריזים 7NT. עם מינימום מכריזים 6NT.
גם הכרזת 5NT תפוסה.


הפיתרון: קונבנציית Gerber

שני שחקנים שווייצריים, Wiliahm Konisberger ו-Win Nye, הגו את הקונבנציה הזו ופרסמו אותה בשנת 1936. הקונבנציה נקראת על שמו של השחקן האמריקאי John Gerber, שהביא אותה לארצו בשנת 1938.
עוד מקרה של NIH. מה שלא כאן (בארצות הברית) לא קיים. NIH הן ראשי תיבות של Not Invented Here.

הקונבנציה תקפה רק בהכרזה מידית אחרי פתיחה של 1NT או פתיחה של 2NT.

השאלה על קלפי A היא באמצעות הכרזת ♣4. 
אפם יש צורך לשאול על קלפי K עושים זאת באמצעות הכרזת ♣5. 

תשובות לשאלה על קלפי A:

♦4 - 0 או 4 קלפי A. המקרה של ארבעה קלפי A הוא מקרה נדיר. 

♥4 -  A אחד 

♠4 - 2 קלפי A 

4NT - שלושה קלפי A.

 תשובות לשאלה על קלפי K:

♦5 - 0 או 4 קלפי K. המקרה של ארבעה קלפי K הוא מקרה נדיר. 

♥5 -  K אחד 

♠5 - 2 קלפי K 

5NT - שלושה קלפי K  

בפוסט הבא

בפוסט הבא אסביר מדוע לא להשתמש בקונבנציית Gerber?