צעדים ראשונים בהגנה: סימונים

בפוסט השני בסדרה עסקתי בפיתוח סדרה ארוכה על ידי מגנים בחוזים ללא שליט. בפוסט הראשון בסדרה מדוע ללמד הגנה? ציינתי שהגנה מחיבת שיתוף פעולה בין המגנים. בפוסט השני בסדרה כמעט ולא נגעתי בשיתוף פעולה בין מגנים. 
בפוסט זה אעסוק מעט בסימונים. הפוסט מתייחס לחוזים ללא שליט.

סימון: להמשיך בסדרה או לא להמשיך בסדרה

כאשר מגן מוביל בקלף גבוה בסדרה השותף שלו יכול לסמן לו האם הוא מעוניין שהשותף ימשיך לשחק באותה סדרה. 

קלף אי-זוגי מסמן לשותף להמשיך בסדרה.

קלף זוגי מסמן לשותף לא להמשיך בסדרה.

סימון של רצון להמשיך בסדרה או לא להמשיך בסדרה נקרא Attitude.

אם המגן שהוביל זכה בלקיחה והשותף עודד אותו להמשיך, הוא ימשיך בקלף נוסף באותה סדרה.

אם המגן שהוביל לא זכה בלקיחה והשותף עודד אותו להמשיך והוא יזכה בלקיחה בסדרה אחרת, הוא ימשיך בקלף נוסף בסדרה שהשותף עודד חזרה בה.


דוגמה

כנגד חוזה של 3NT מוביל דרום ב-K♣.
צפון מחזיק ב-AQ43♣.
הוא משחק את ה-3♣ על מנת לסמן שהוא מעוניין בהמשך ב-♣. דרום זוכה בלקיחה וממשיך ב-♣.

אם צפון מחזיק ב-43♣, הוא משחק את ה-4♣ על מנת לסמן שהוא אינו מעוניין בהמשך ב-♣.

מתי מסמנים?

1. מסמנים רק כאשר השותף מוביל בקלף גבוה.

2. מסמנים רק בפעם הראשונה שמשוחקת סדרה.
מספר הפעמים המקסימלי לסימון במהלך משחק של חלוקת קלפים  הוא ארבע. פעם אחת לכל סדרה. 

מה מרוויחים המגנים מהסימון?

בפוסט הקודם הזכרתי את היתרון שיש לכרוז בהשוואה למגנים בפיתוח סדרה ארוכה בחוזה ללא שליט: הוא רואה גם את הקלפים של שותפו.

סימון של Attitude מהווה תחליף חלקי ליתרון שיש לכרוז: כשהשותף מעודד להמשיך בסדרה ארוכה בה מובילים נגד חוזה ללא שליט, כמעט תמיד יהיה גם לו אורך בסדרה.
היות שהמגן מוביל כמעט תמיד בסדרה עם אורך, המגנים מצאו סדרה ארוכה לפתח.

כשהשותף אינו מעודד המגן שהוביל יודע שאין להם הרבה קלפים בסדרה. צריך לחפש סדרה אחרת שבה אולי יהיה להם מספר רב של קלפים.

הערת שוליים 

סימונים הוא נושא מורכב יותר מהמתואר בפוסט זה. כבר עסקתי בהרחבה בסימונים בהגנה בבלוג זה. מרבית הפוסטים העוסקים בהגנה עשויים לא להתאים לשחקנים הלומדים ברידג' לראשונה בחייהם.

צעדים ראשונים בהגנה: פיתוח סדרה ארוכה בחוזה ללא שליט

אחרי שבפוסט הראשון בסדרה הסברתי מדוע ללמד הגנה? נתחיל את הצעד הראשון.
הכרוז בחוזים ללא שליט משחק סדרה בה מספר הקלפים שלו ביד ובדומם גבוה. הכוונה היא להוציא את כל הקלפים בסדרה מידי המגנים על מנת שיתר הקלפים בסדרה יהיו גבוהים.

גם מגנים צריכים להשתמש באסטרטגיה דומה. לכרוז זה יותר קל משום שהוא רואה 26 קלפים: 13 שלו ו-13 של שותפו בדומם. 
מגן רואה רק את 13 הקלפים שלו. הוא אינו רואה את הקלפים של שותפו.

מגן צריך בדרך כלל לשחק קלף  מסדרה ארוכה שלו במטרה להוציא את כל הקלפים בסדרה מהיריבים ולהגביה את הקלפים שבידו. 

אם הוא מגלה אורך רב במיוחד בסדרה זו בדומם הוא צריך לשקול החלפת הסדרה אותה הוא מנסה לפתח. 

דוגמה

מזרח הוא הכרוז בחוזה של 3NT. אתם צריכים להוביל בדרום. 

אתם מחזיקים:

         87♠
          93♥
       A43♦
AKJT9♣

לכם יש 12 נקודות. לפי ההכרזה ליריבים יש לפחות 25 נקודות. לשותף שלכם יש לכל היותר 3 נקודות. 
קרוב לוודאי שלא תמצאו כניסה ליד של השותף שלכם על מנת שיחזור אליכם ב-♣ לעקיפה.

אתם משחקים את הסדרה הארוכה שלכם. זוכים ב-A♣ וב-K♣. 
אם התמזל מזלכם והשותף או הכרוז נאלץ לשחק את ה-Q♣, תזכו בשש לקיחות להפלת החוזה (חמש לקיחות ב-♣ וה-A♦). 
ברוב המקרים זה לא יקרה. תמשיכו ב-J♣. הכרוז יזכה ב-Q♣. הוא ימשוך קלפים גבוהים בסדרות אחרות. תקוו שהוא ישחק לכל היותר שלושה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור. על הקלף השלישי בסדרת המייג'ור הראשונה זרקו את ה-3♦. על הקלף השלישי בסדרת המייג'ור השנייה זרקו את ה-4♦. 

הכרוז ישחק ♦ בתקווה שה-A♦ אצל השותף שלכם (הסתברות גבוהה לכך שהוא אצל השותף כי אתם שיחקתם כבר 12 נקודות) ולא יהיה לו קלף ב-♣ לחזור אליכם. תזכו ב-A♦, ב-T♣ וב-9♣. חמש לקיחות להפלת החוזה.

החריג: חוזים של סלאם

מה שכתבתי בפוסט זה מתייחס רק לחוזים של משחק מלא ולחוזים של משחק חלקי. בחוזים של סלאם נרצה לפעמים לקחת לקיחה גבוהה ולפתח לקיחה גבוהה נוספת או לקיחות גבוהות נוספות.

סרטונים בערוץ You tube שלי

הובלות נגד חוזה ללא שליט

צעדים ראשונים בהגנה: מדוע ללמד הגנה?

לאחר שסיימתי סדרה של פוסטים בנושא צעדים ראשונים בהכרזה אני מתחיל סדרה חדשה לאותו קהל יעד: אלה שלומדים  לשחק ברידג'. הם סיימו ללמוד את חוקי משחק המיני ברידג', הזהים לחוקי הברידג' בשלב המשחק ופשוטים בהרבה בשלב ההכרזה. 
היות ששלב המשחק זהה לשלב המשחק בברידג' כבר אפשר ללמד הגנה.

הגנה היא נושא שפחות מלמדים שחקנים שהתחילו לשחק ברידג'. מלמדים אותם טכניקות משחק בסיסיות ומלמדים אותם הכרזות וקונבנציות הכרזה בסיסיות. לפעמים מלמדים אותם גם הכרזות התערבות. 

מדוע מלמדים פחות הגנה?

הסיבה העיקרית היא שזה יותר מורכב ומסובך ומחייב במקרים רבים תיאום בין המגנים. 
זה עשוי להיות לא רק יותר קשה לתלמידים אלא גם למורה. גם למורה לא תמיד תהיה תשובה חד משמעית כאשר הוא נשאל: באיזה קלף להוביל? או כאשר הוא נשאל מה לשחק במצב מסוים במהלך המשחק?

דוחים את זה לשלב מאוחר יותר. אחרי שהתלמידים יתנסו וישחקו. לא תמיד השלב הזה מגיע. 

התוצאה שההגנה היא החלק החלש של הרבה שחקנים מהשורה ומרבית השחקנים המשחקים ברידג' ביתי.  

הגישה שלי

אפשר ללמד כל נושא ברמה המתאימה לרמת הידע וההתנסות של התלמידים. יש היגיון מאחורי מה שמלמדים ותלמידים צריכים לשמוע את ההיגיון הזה. חלקם, שלא לומר רובם, יפנימו אותו.

כך למשל, כבר בשיעור הראשון, כשעדיין משחקים כיחידים ולא כזוגות, אני נותן בעיה של הערכת יד. 
פיתרון הבעיה מחייב רק חשיבה בהיגיון. אותה יד (13 קלפים שמקבל שחקן) תלווה אותם במהלך הלימודים ותקבל משמעויות אחרות.

אפשר וצריך גם ללמד משהו על הגנה בשלבים הראשונים של לימוד משחק הברידג'. הלימוד הזה מעשיר את ההתנסות של התלמידים ומציג צדדים יפים ומעניינים נוספים למשחק. 

מהפוסט הבא בסדרה נצא לדרך.

מתי בכל זאת משתמשים ב-Count כאשר משחקים Smith Echo?

בפוסט קודם תיארתי שיטת סימון ייחודית הנקראת Smith Echo. בשיטת סימון זו לאחר הובלה נגד חוזה ללא שליט בה זכה הכרוז, מסמנים בלקיחה השנייה האם מעוניינים או לא מעוניינים בהמשך בסדרה הראשונה אותה שיחק אחד המגנים.

הכרוז צריך לשחק בסדרה אחרת, מה שממילא קורה במרבית המקרים. בלקיחה השנייה המגנים אינם מסמנים Count, אלא האם הם מעוניינים בהמשך בסדרה שלא שוחקה בלקיחה זו.

במצב בו הכרוז זוכה באמצעות קלף בדומם, אין צורך להשתמש בכלל שלישי משחק גבוה.

כך למשל, ביד הבאה מערב מערב מוביל ב-3♠. צפון משחק את ה-K♠ שזוכה בלקיחה.

אין טעם שמזרח ישחק קלף גבוה.
הוא אינו צריך לסמן האם הוא מעוניין בהמשך ב-♠ (Attitude),  משום שהוא ממילא יסמן את זה בלקיחה הבאה בה ישחק הכרוז את ה-K♣.

מזרח יכול לנצל את זה על מנת לתת ספירה (Count). בשיטת הסימון המקובלת ישחק קלף קטן עם מספר אי-זוגי של קלפים בסדרה וגבוה-נמוך עם מספר קלפים זוגי. 

תיאור סכמטי של מהלך המשחק

מערב מוביל ב-3♠ (רביעי מלמעלה). לאחר שהכרוז משחק את ה-K♠ מהדומם, מזרח משחק את ה-4♠. 
זהו Count. מערב יודע שלשותפו מספר אי-זוגי של קלפים משום שהוא החזיק את שני הקלפים היחידים היותר נמוכים מהקלף של שותפו.
האם שותפו במזרח מחזיק קלף אחד או 3 קלפים (לא סביר שיש לו חמישה קלפים כי אז לכרוז יש רק קלף אחד)?

אחרי שצפון משחק את ה-K♣ ושותפו את ה-9♣ (מעוניין בהמשך ב-♠) מערב מקבל תשובה: לשותפו יש שלושה קלפים שה-Q♠ היא כנראה אחד מהם.

אחרי שהעקיפה ב-♦ תיכשל ומערב יזכה ב-K♦ הוא ימשיך ב-2♠. עכשיו מזרח שזוכה בלקיחה ב-Q♠ יודע שלשותפו חמישה קלפים ב-♠.  הוא ממשיך ב-9♠. 

אם דרום יכסה, מערב יזכה ב-A♠.
אם דרום לא יכסה מערב יזכה ב-T♠.
בשני המקרים ההגנה תזכה בארבע לקיחות ב-♠ להפלת החוזה.

השוני בין Rubber Bridge לבין Contract Bridge

כשאתם משחקים ברידג' בבית אתם משחקים Rubber Bridge. כשאתם משחקים בתחרות ברידג' במועדון ברידג' אתם משחקים Contract Bridge.
החוקים הם אותם חוקים אבל קבלת ההחלטות של הכרוז בשלב המשחק עשויה להיות שונה.

Rubber Bridge

אתם משחקים רק נגד הזוג שמשחק איתכם. צריך לנסות לבחור את תכנית המשחק שבה ההסתברות להצליח היא הגבוהה ביותר.

Contract Bridge    

משווים את התוצאות שלכם לתוצאות שהשיגו זוגות אחרים ששיחקו עם אותם הקלפים. השגתם תוצאה טובה יותר מרובים אז השגתם באותה "יד" (חלוקת קלפים) תוצאה טובה. השגתם תוצאה פחות טובה מאחרים קיבלתם תוצאה רעה. התוצאה הכוללת שלכם בתחרות היא סיכום או ממוצע כל התוצאות שלכם.

שתי שיטת חישוב: MP ו-IMP

בשיטת Match Points משווים את התוצאה שלכם לתוצאה של אחרים ואתם מקבלים תוצאה באחוזים. שם אחר לשיטת חישוב זו הוא Top-Bottom.

כך למשל, בפעם הראשונה ששיחקתי עם הבן שלי בתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל בתל אביב הייתה יד שבה לנו היו תשעה קלפים בסדרת ה-♠. החזקנו ב-A♠ וב-K♠. לא החזקנו ב-Q♠. כל הזוגות, למעט שבעה, היו בחוזה של ♠7, שבוצע. קלפי ה-♠ של היריבים התחלקו 2-2 וה-Q♠ נפלה. הבן שלי, אז שחקן מתחיל ומוכשר, היה אחד מהשבעה שהכריזו וביצעו 7NT. התוצאה שקיבלנו על היד הזו הייתה יותר מ-97%. 

לו שיטת החישוב הייתה IMP, לא היינו מרוויחים על היד הזו. בשיטת IMP מתרגמים את הנקודות שקיבלנו למספר קטן יותר. מקבלים את אותו מספר IMPs על טווח של נקודות.

הפער בין 7NT לבין ♠7 הוא פער מזערי של 10 נקודות. מקבלים על שתי תוצאות אלה את אותו מספר ה-IMPs.

השיקולים הנוספים של שחקנים בתחרות ב-Contract Bridge

1. תכנית המשחק צריכה להתחשב בשיטת החישוב כשבשיטת IMP חשוב להגיע למשחק מלא, סלאם קטן או סלאם גדול ולבצע אותם. חשוב כגם לא להגיע למשחק מלא, סלאם קטן או סלאם גדול שהסיכויים לביצועם נמוכים. בשיטת חישוב MP, כל לקיחה עודפת חשובה. 

2. שחקן ברמה טובה צריך לחשוב באיזה חוזה יהיו שחקנים אחרים ולהוסיף גם את השיקול הזה. בהקשר זה יש שתי גישות ללכת עם ה-Field או נגד ה-Field.

המשמעות היא שבגלל שני שיקולים אלה לא תמיד נכון לבחור בתכנית המשחק שההסברות להצלחתה היא הגבוהה ביותר.

פוסט נפלא לשנה החדשה

אני רוצה לברך את כל קוראי הבלוג בשנה טובה, בריאות ואושר והנאה ממשחק הברידג'.

אני רוצה להפנות אתכם לפוסט נפלא המתייחס לאותה הנקודה שהעלתי בסיפא של הפסקה הקודמת. הוא גם מדגים אותה באמצעות חשיבה יצירתית של הכרוז ביד ששוחקה בתחרות.

את הפוסט כתב המורה הראשון שלי בברידג' אלדד גינוסר. 

קישור לפוסט: לשחק נגד השדה בתחרות טופ-בוטום.

שנה חדשה בברידג': להבחין בין החשוב יותר לבין החשוב פחות

היום (7 בספטמבר) שיחקתי עם הבן שלי ניר בתחרות ארצית לזכר אמיל ויזנר במרכז הברידג' בירושלים. 
שיחקנו סביר, למעט כמה טעויות קשות שלי. זה הספיק רק למקום השמיני. במקום הראשון זכו יוסי קונפינו וגדי ארנון. לתוצאות המלאות לחצו כאן.

התחרות מאורגנת זו שנה עשירית ברציפות על ידי אילנה כליף שהייתה בת זוגו של אמיל ז"ל.
אמיל ז"ל היה שחקן בדרגת רב אמן. כשהתחלתי לשחק ברידג' יצא לי לשחק נגדו מספר קטן של פעמים. באותן פעמים הוא שיחק עם בריאן זיטמן ז"ל, מבעלי מרכז הברידג. אולי זוהי גם הסיבה לכך שהתחרות לזכרו מתקיימת במרכז הברידג'. 
ראוי לציין את קפטן נבחרת ישראל אודי פרידלנדר, ששיחק בכל  התחרויות האלה עם אילנה!!! 

לפני התחרות שוחחתי עם אחד מהשחקנים הבכירים ביותר בארץ. הוא אמר משהו מעניין ביחס למשהו שחשוב יותר ולמשהו שחשוב פחות. דבריו נתנו לי את ההשראה לכתוב את הפוסט הזה.

בשנה החדשה כדאי לרכז את המאמצים והאנרגיות המוגבלים שלנו במה שחשוב יותר. לפעמים זה אומר לוותר על דברים חשובים פחות.
זה נכון בברידג' אבל גם בכל תחום אחר.

מה יותר חשוב הכרזה, משחק יד או הגנה?

אין ספק  שכל אחד מהתחומים האלה חשוב. אין דעה אחידה בשאלה מה חושב יותר? 
הנטייה שלי היא לכיוון של הגנה חשובה יותר.
אבל לא זה היה נושא השיחה. השיחה עסקה בהשקעה בשיטות הכרזה לעומת השקעה בשותפות.

לדעת אותו שחקן, אם לא מדובר בשחקנים מקצוענים ברמה הגבוהה ביותר, אז יותר חשוב יותר להשקיע בהבנה בין שותפים ולהקטין את ההתמקדות בשיטות הכרזה מדויקות ומתוחכמות.
השקעת יתר בשיטות הכרזה עלולה להשפיע לרעה על התוצאות. 

אני בהחלט מסכים עם השחקן הבכיר. הוא לא הראשון שמביע בשיחה איתי רעיון כזה. 
שחקן בכיר אחר סיפר לי מזמן שאחד הזוגות בנבחרת הצעירה של ישראל עד גיל 26 שזכתה באליפות העולם בשנת 2010, השתמש בשיטת הכרזה שפוטה "הם אפילו לא שיחקו Two Over One Game Forcing" הוא אמר.

השיחה הייתה על זוג, שלדעתו משקיע יותר מדי בשיטות הכרזה מתוחכמות במקום בדברים אחרים. במקרה זה לא הייתה התייחסות רק להבנה בין שותפים.

הניסיון האישי שלי

יש לי גם שותפים המעוניינים לשחק שיטות הכרזה מסובכות ומתוחכמות. לפעמים גם שיטות שאני לא מכיר ואני לומד אותן במיוחד. לפעמים שיטות המתייחסות למצבים לא שכיחים. 

במקרים רבים מה שקורה בשטח הוא:

1. מרבית המצבים שהתכוננו אליהם אינם מתרחשים בתחרות.

2. התוצאות הלא טובות מגיעות מאי הבנות בין השותפים, מקבלת החלטות לא נכונות וממשחק יד לא מספיק טוב.

3. לפעמים אני משלם מחיר על האנרגיה שאני משקיע בשיטות ההכרזה המתוחכמות ועל החשש לשכוח הכרזות אלה ולטעות בהן. המחיר הוא טעויות בדברים הרבה יותר פשוטים.

לסיכום

1. רמת התחכום והדיוק בהכרזות היא תלוית הקשר: ככל שרמת הזוג גבוהה יותר היא צריכה להיות גבוהה יותר.

2. לעולם היא לא צריכה לבוא על חשבון ההבנות בין בני הזוג.

3. תחכום במצבים ששכיחותם גבוהה הוא רצוי. תחכום במצבים נדירים עלול להיות מיותר ומזיק. 

4. ככל שהרמה גבוהה יותר, כך אפשר לענות על מצבים בשכיחות נמוכה יותר.

הערת שוליים

ההשקעה בשיטות הכרזה מתאימה לשחקנים מקצוענים ברמות הגבוהות. להערכתי במקרים כאלו זה לא בא על חשבון השותפות ובמצבים לא שכיחים עשוי לעשות את ההבדל. 
דוגמה לכך תמצאו בפוסט ישן: מי צריך קונבנציות צריך רק חצי עוצר? 
  

שנה חדשה - קורסים חדשים

אני ותלמידיי בבית ספר "שחקים" עם הגביעים בהם זכו באליפות בתי הספר
לפני מספר שנים.   

בתחילת ספטמבר, לפני יומיים, התחילה שנת לימודים חדשה. בקרוב יתחילו גם לימודי ברידג' בבתי ספר ובמסגרות שונות אחרות.

בפוסט זה אספר על הקורסים שאני אתחיל ללמד בקרוב, מותנה בהרשמה.

שלוש קבוצות של גמלאי האוניברסיטה העברית

בשנה הראשונה לימדתי רק קבוצת מתחילים. בשנה השנייה והשלישית לימדתי מתחילים ומתקדמים. השנה צפויה להתווסף קבוצת ביניים: סיימו קורס מתחילים ועדיין לא בשלים למתקדמים. 
המתחילים ילמדו את חוקי המשחק, טכניקות בסיסיות ומאמצע השנה גם הכרזות למתחילים.
קבוצת הביניים תתחיל בלימוד ההכרזות הבסיסיות שלא הספיקו ללמוד בשנה שעברה
המתקדמים משחקים ברידג' מודרך ומדי פעם לומדים שיעורים על נושא לבקשתם או על נושא שבמהלך המשחקים התברר שהם אינם מכירים אותו.
השנה אני מתכנן ללמד קצת יותר על הנושא שבדרך כלל לא מלמדים אותו: הגנה.

הלימודים בגבעת רם בימי שלישי בבוקר. הרשמה במזכירות הגמלאים בטלפון: 02-658-6655.

תלמידי בית ספר יסודי יפה נוף בירושלים

בשנה שעברה לימדתי בבית ספר יפה נוף. גם השנה אלמד בו, בכפוף למספר נרשמים מספיק. התלמידים יקבלו כנראה שיעור הדגמה לפני שיחליטו האם הם מעוניינים ללמוד ברידג'.

מסגרת ייחודית

זו מסגרת שאינה פתוחה להרשמה חופשית של כל המעוניין. בשלב זה איני מעוניין לנדב פרטים. אם וכאשר יהיו מספיק נרשמים, אספר לקוראי הבלוג. 

בבתים פרטיים

מתארגנות שתי קבוצות מתחילים אחת במבשרת ירושלים ואחת בירושלים עצמה. אפשר לקבל פרטים אצלי ולהירשם אצלי בטלפון: 054-4480616.

מספר משתתפים מינימלי הוא ארבעה.
אם יהיו בירושלים יותר מ-8 או 10 אקיים את הקורס בויצו בבית הכרם.

מעט על עצמי

מורה מוסמך לברידג' מטעם ההתאגדות הישראלית לברידג'. שחקן ברידג' בדרגת רב אמן. 
יש לי ניסיון רב כמורה לברידג'. לימדתי במועדונים, בבית ספר למחוננים ובבתי ספר רגילים, קבוצה מעורבת של תלמידי תיכון וקשישים בבית ספר, במתנ"סים, בלשכת עו"ד בירושלים. 

מרבה לכתוב על ברידג'. 
תוכלו להכיר אותי יותר עם תקראו פוסטים בבלוג הזה: ברידג' שלא היכרתם.  

תוכלו לראות את הצדדים המרתקים והיפים של משחק הברידג', גם אם אינכם מכירים את המשחק, אם תקראו את מדור הברידג', שאני כותב באתר JOKOPOST. 

אני כותב על ברידג' גם בויקיפדיה העברית ומדי פעם בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג'.

הניסיון הרלוונטי שלי בהוראת מחשבים (בנוסף לעבודתי בשטח בתחום זה) הוא במספר רב של מכללות ובלימודי החוץ של הטכניון.

התואר הראשון שלי בסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית אף הוא רלוונטי, משום שברידג' הוא משחק שמבוסס גם על הסתברויות. 

התואר השני בפסיכולוגיה רלוונטי משום שעסקתי בלימודים לא מעט בנושאים של קבלת החלטות, ובברידג' מקבלים החלטות רבות בתנאי אי-וודאות.

לאחרונה קיבלתי הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים ואני מלמד קורס בתחום זה. גם בברידג' קיימים סיכונים וחשוב לנהל אותם נכון.