נבחרת ישראל עד גיל 21: סגנית אלופת העולם

אכזבה לנבחרת הצעירה של ישראל. היא סיימה במקום השני בעולם. באיזה ענף חוץ מברידג' המשפט הזה הוא משפט המתאר מציאות?

היום (18 באוגוסט), ב-Wujiang שבסין הרחוקה, הפסידה נבחרת ישראל בהפרש קטן לנבחרת שוודיה בגמר אליפות העולם בברידג' לנבחרות עד גיל 21. השוודים נצחו בתוצאה 112:118.אחרי מאבק מרתק והפכפך של שישה מושבים.

ישראל מאוכזבת לא רק משום שאחרי המושב החמישי הובילה בתוצאה של 98:106, אלא גם משום שבכל שלבי התחרות עד לגמר הובילה בתחרות.

נבחרת ישראל עד גיל 21 בטקס קבלת המדליות. מאחור תמונות שחקני הנבחרת.
מקור התמונה: אתר ההתאגדות הישראלית לברידג'

למרות ההפסד בגמר מדובר בהישג מזהיר. שותפים לו שלושת זוגות השחקנים: ניר חוטורסקי- עילי בנירי, אביב זייטק -תומר לונשטיין וגל מתיתיהו - יונתן שליבוביץ. 
גם המאמן בר טרנובסקי , שבעבר היה שותף כשחקן בזכייה באליפות העולם של נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 26 והקפטן דני לונשטיין (אביו של תומר) שותפים להצלחה הגדולה.

יש כמובן שותפים נוספים נוספים שתרמו להישג המזהיר, למשל גלעד אופיר יו"ר ההתאגדות לבדירדג' שאחראי על צעירים בהתאגדות העולמית לברידג', מושיקו מיוחס שאחראי על בתי הספר בהתאגדות הישראלית לברידג', המורים שלימדו את השחקנים וקידמו אותם מגיל צעיר ורבים וטובים אחרים שלא הזכרתי כאן מחוסר מקום ומחשש להעליב מישהו שאשכח אותו. 

גם הנבחרות האחרות של ישראל זכו להישגים מכובדים: הנבחרת עד גיל 16 סיימה במקום חמישי באליפות העולם והנבחרת עד גיל 26 סיימה במקום הרביעי במוקדמות והודחה בשלב רבע הגמר על ידי הולנד.

יש תקווה לעתיד

 לא מדובר בהישג חד פעמי אלא ברצף של הישגים של הברידג' הישראלי.
בחודש יולי זכו אביב זייטק ותומר לונשטיין במקום שלישי לזוגות צעירים עד גיל 26 באליפות אירופה.

באוגוסט 2016 זכתה נבחרת ישראל עד גיל 16 באליפות העולם. ארבעה מהשחקנים בנבחרת הנוכחית עד גיל 21 היו שותפים לזכייה הזו: אביב זייטק, תומר לונשטיין, ניר חוטורסקי וגל מתיתיהו.

שימו לב שמרבית השותפים להישג הנוכחי הם בגיל צעיר יחסית במסגרת הקטגוריה של צעירים עד גיל 21. המשמעות היא שהם יהיו זכאים להשתתף באותה קבוצת גיל גם באליפות הבאה וחלקם גם באליפות שאחריה. 

בשנת 2010 זכתה נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 26 באליפות העולם. בר טרנובסקי המאמן של הנבחרת עד גיל 21 שיחק באותה נבחרת.
גם ב-2012 התקיימה אליפות העולם לנבחרות צעירות בסין. נבחרת ישראל עד גיל 26 זכתה במקום השני. מושיקו מיוחס האחראי על בתי הספר בהתאגדות הישראלית לברידג' היה שותף להישג כשחקן. 

מניתי רק חלק קטן מההישגים של צעירים ישראלים ונבחרות ישראליות צעירות. 
טועה מי שחושב שההצלחה של ישראל היא רק במסגרות הצעירים והיא נעלמת כשמתבגרים. לא מניתי כאן הישגים מעולים של נבחרות וזוגות ישראלים. מי שרוצה לקרוא על הישגים כאלה בשנים האחרונות, יוכל למצוא פוסטים אחרים בבלוג זה העוסקים בהם.

Smith Echo

בבלוג זה כתבתי סדרת פוסטים על סימונים בברידג'. בפוסט האחרון בסדרה סימונים שלא היכרתם, ריכזתי קישורים לכל יתר הפוסטים בסדרה. המשותף בין מרבית הסימונים בסדרה המסמנים Attitude  הוא שהם מסמנים Attitude המתייחס ללקיחה הנוכחית.

Smith Echo שונה מהסימונים האחרים בכך שהוא מסמן  Attitude המתייחס ללקיחה הקודמת. 

שלא במפתיע, שם משפחתו של אחד משני האנשים המוזכרים כממציאי השיטה הוא Smith. זהו שחקן ברידג' בריטי בשם .I.G Smith. יש המזהים אותו עם קצין בריטי בכיר בשם זה. דורותי היידן-טרסקוט מציגה את הקונבנציה בספרה וטוענת שהיא שינתה קונבנציה שהוצגה לה על ידי שחקן בריטי בשם T.R.H Lyons.   
שימוש ב-Smith Echo נפוץ אצל שחקנים מומחים.

מתי וכיצד משתמשים ב-Smith Echo? 

השימוש בקונבנציה זו הוא כנגד חוזים ללא שליט. משתמשים בה רק בהתייחס לסדרה הראשונה בה הוביל מגן. 
היריב זכה בלקיחה הראשונה ומשחק סדרה אחרת ללקיחה השנייה. 
כששותפו של המגן שהוביל משחק קלף גבוה הוא מסמן שהוא מעוניין בהמשך בסדרה בה הוביל שותפו בלקיחה הראשונה.

כששותפו של המגן שהוביל משחק קלף נמוך הוא מסמן שהוא לא מעוניין בהמשך בסדרה בה הוביל שותפו בלקיחה הראשונה.

דוגמה

אשתמש בדוגמה הקלסית של I.G. Smith. עצמו המופיעה במספר אתרי אינטרנט.
כנגד חוזה של 3NT מדרום הוביל מערב ב-7♥. זוהי הובלה מהרביעי מלמעלה כשהוא מחזיק ב-AT872♥. בדומם יש 53♥. מזרח מכסה ב-J♥ והכרוז זוכה ב-K♥. 
למערב יש כניסה ליד עם ה-K♣ כשה-A♣ נמצא בדרום. דרום משחק ♦ לכיוון ה-K♦ בדומם יש AK74♦. מערב מחזיק ב-963♦. 

כשמזרח מעוניין בהמשך ב-♥

כשמזרח מחזיק QJ4♥ אין ספק שהוא מעוניין בהמשך בסדרה.
אם מזרח ומערב משתמשים בקונבנציית Smith Echo, אז מזרח ישחק את ה-9♦. הקלף הגבוה מסמן שהוא מעוניין בהמשך ב-♥. כשמערב יזכה ב-K♣  הוא ידע להמשיך ב-2♥. מזרח יזכה ב-Q♥  הוא ישחק את ה-4♥ אל ה-T♥ של שותפו וההגנה תזכה ב-4 לקיחות ב-♥ להפלת החוזה.

שימו לב, שאם מערב לא ידע לחזור ב-2♥, ויזכה ב-A♥ וימשיך ב-♥ נוסף מזרח יזכה ב-Q♥ ותיווצר חסימה משום שלא יהיה לו קלף נוסף ב-♥. ההגנה תזכה בשתי לקיחות בלבד בסדרת ה-♥.

כשמזרח אינו מעוניין בהמשך ב-♥

מזרח מחזיק J64♥. הכרוז מחזיק גם ב-Q♥. מזרח אינו מעוניין בהמשך ב-♥ קטן. מזרח משחק את ה-3♦.  


Reverse Smith Echo

ההבדל בין Reverse Smith Echo לבין Smith Echo הוא אנלוגי להבדל בין UDCA לבין שיטת הסימון הסטנדרטית גבוה-נמוך. ההבדל בין Smith Echo לסוגיו לבין הסימונים הרגילים הוא שסימון 
ה-Attitude מתייחס ללקיחה הקודמת. 
קלף קטן בלקיחה השנייה מסמן העדפה לחזרה בסדרה ששוחקה בלקיחה הראשונה. 
מי שמשחק Reverse Smith Echo ישחק את ה-3♦ כשהוא מחזיק ב-QJ4♥. הוא ישחק את ה-9♦ כשהוא מחזיק את ה-J64♥.

על מה מוותרים כאשר משתמשים ב-Smith Echo

שיטת סימון עשויה להיות כרוכה בוויתור על משהו. כשמשתמשים ב-Smith Echo מוותרים על סימון Count בסדרה שאותה שיחק היריב. להערכתי, היכולת לפתח נכון את הסדרה הארוכה של המגנים שווה את המחיר של ויתור על Count. 

לארי כהן חושב שישנם מצבים בהם חשוב להראות Count ולוותר על Smith Echo.
זה אולי מתאים לשחקנים מומחים המתואמים ביניהם היטב. שחקנים מהשורה עלולים להתבלבל בין מצבים בהם הם מראים Count לבין מצבים בהם הם משחקים Smith Echo.

לו היו במזרח JT43♦  

גם אם יש לו QJ4♥ אסור לו לזרוק את ה-T♦ או את ה-J♦. כמו שלמדנו בפוסטים קודמים, כמעט תמיד לא מסמנים במחיר של לקיחות. 
הכרוז זוכה בדומם ב-K♦ מזרח משחק את ה-4♦ ממשיך ב-♦ קטן ל-Q♦ שבידו. מזרח שם את ה-3♦. מערב אינו משרת כשמשוחק ה-♦ השלישי מיד הכרוז ל-A♦ בדומם. מזרח מניח את ה-T♦ עכשיו עובר הכרוז לסדרה אחרת. מערב מבין ששותפו מעוניין בחזרה ב-♥ קטן. 
הוא גם מבין ששותפו מחזיק ב-J♦ ולכן הכרוז לא שיחק קלף נוסף בסדרה מהדומם.

מה היה קורה לו מזרח לא היה מעוניין בחזרה ב-♥ קטן?

נניח שמזרח מחזיק ב-J64♥.
מזרח היה זורק בפעם הראשונה את ה- 3♦ ובפעם השנייה את ה-4♦.     

היד המלאה שהציג Smith

צעדים ראשונים בהכרזה: טרנספר עם ידיים חלשות

זהו הפוסט האחרון בסדרת הפוסטים על צעדים ראשונים בהכרזה בברידג'.זה לא שמי שקרא אותם הוא מומחה בהכרזות בברידג', אבל שחקן מתחיל שלומד הכרזות בברידג' בפעם הראשונה ביצע כבר מספר רב של צעדים. הצעדים הבאים הם כבר לא ראשונים.

בפוסטים האחרונים עסקנו בקונבנציית Jacoby Transfer. בפוסט הראשון לאחר פתיחה של 1NT. בפוסט השני לאחר פתיחה של 2NT ובפוסט השלישי כאשר למשיב יש יותר מחמישה קלפים בסדרת מייג'ור.         
בכל הפוסטים עסקנו במשיב עם 8 נקודות לפחות. יהיו מצבים בהם נשתמש באותה קונבנציה גם כשיש למשיב מספר נקודות יותר נמוך ולפעמים גם כשאין לו נקודות.

כשלמשיב יש יד חלשה

השותף שלכם פתח 1NT. היריב שלכם הכריז Pass. אתם מחזיקים את היד הבאה ללא נקודות:

T76542♠
        - ♥
     432♦
   5432♣

האם זה יהיה רעיון טוב להכריז Pass ולהשאיר את השותף לשחק בחוזה של 1NT? 

קרוב לוודאי שלא. ליריבים יש 23-25 נקודות. השותף לא הבטיח אורך וחוזק בסדרת ה-♥. יכולים להיות לו 2-3 קלפים למשל JTx♥. 
כנראה שהיריבים יובילו בסדרת ה-♥. הם עלולים לזכות בחמש או בשש לקיחות בסדרה (יש גם מצבים שביותר משש).
הכרוז יצטרך למצוא 2-3 קלפים לזרוק מידו על קלפי ה-♥. הוא יצטרך לזרוק חמישה שישה קלפים מהדומם. היריב היושב לפני הכרוז ידע להוביל בסדרת מיינור לכיוון החולשה בדומם. 

טרנספר לפתרון הבעיה

במקום להשאיר את הכרוז בחוזה של 1NT אתם מכריזים ♥2. זהו טרנספר ל-♠.
השותף שלכם מכריז ♠2. 
הוא אולי שואל את עצמו האם יש לכם 9-8 נקודות או 10 נקודות או יותר?
הוא אולי שואל את עצמו האם יש לכם חמישה או שישייה או אולי אפילו יותר קלפים בסדרת ה-♠? אבל כשמגיע תורכם להכריז אתם מכריזים  Pass.

האם במקרה הזה חוזה של ♠2 עדיף על חוזה של 1NT?

התשובה היא חיובית. אין ספק שיש התאמה של שמונה קלפים לפחות בסדרת ה-♠.
חוזה של ♠2 אולי אינו חוזה בר ביצוע אבל הוא הרע במיעוטו בהשוואה לחוזה של 1NT.
להלן כמה סיבות מדוע זה עדיף:

1. בחוזה של 1NT למשיב 0 נקודות. בחוזה של ♠2 למשיב יש לפחות 3 נקודות.
יש לו 3 נקודות חלוקה בגלל החוסר בסדרת ה-♥.

2. אם לפותח יש יותר משני קלפים ב-♠ יש למשיב גם נקודות אורך.
מול שלושה קלפים של הפותח נקודת אורך אחת.
מול ארבעה קלפים של הפותח 2 נקודות אורך.
מול חמישה קלפים של הפותח 3 נקודות אורך.

אגב עם 17 נקודות ו-2-3 נקודות אורך ביצוע חוזה של ♠2 עשוי להיות תסריט סביר.

 

בחרתי להדגים באמצעות מקרה קיצוני. גם במקרים פחות קיצוניים, עם חמישה קלפים וללא void בסדרה אחרת, נעשה טרנספר גם עם ידיים חלשות. 

שוב הקרבה ב-♠ בספינגולד

תחרות הקבוצות ספינגולד, שהיא אחת מאליפויות צפון אמריקה, היא ללא ספק אחת מהתחרויות החזקות בעולם. משתתפים בה טובי השחקנים בעולם ולא רק שחקנים המתגוררים בצפון אמריקה.

בשנת 2013 זכתה בתחרות נבחרת מונאקו כשגברה בגמר על קבוצתו של ניק ניקל, מארצות הברית שייצגה לא מעט פעמים את ארצה כנבחרת שלה

השנה נשרה קבוצת ניקל בשלב מוקדם יותר. בקבוצה הזוכה הפעם שיחקו שני זוגות מנבחרת מונאקו, שהיו שותפים לאותה זכייה: הלגמו-הלנס וצימרמן-מולטון. הזוג השלישי בקבוצה הזוכה היו הפולנים פיוטר גאוויס ומיכל קלוקובסקי.

קבוצת גאוויס גברה בגמר על קבוצתו של Andrew Rosenthal (לא ידוע לי על קשר משפחתי).
בקבוצתו של רוזנטל שיחקו שני ישראלים שהתאזרחו בארצות הברית מיגרי צור קמפינלה ואלדד גינוסר. 

ב-2013 כתבתי פוסט שכותרתו: לכל כלל יש יוצא מהכלל. הפוסט עסק ביד שבה פנטוני-נונס מנבחרת מונאקו ביצעו בצפון-דרום חוזה של ♥7 במצב פגיע.
בשולחן השני הקריבו מולטון וצימרמן במצב לא פגיע, כשהכריזו ♠7. הם נפלו 8 פעמים בחוזה מוכפל אבל בסיכום הכולל נבחרת מונאקו הרוויחה על היד הזו. 

ביד 7 בסגמנט הראשון של חצי הגמר הייתה יד שהזכירה לי את אותה יד. לא ממש זהה משום שמדובר בסלאם קטן ולא בסלאם גדול ומצב הפגיעות זהה: שני הצדדים פגיעים.

אלדד גינוסר ושותפו כריס וילקנן במזרח-מערב הגיעו לחוזה של ♥6. 
אלדד לא התקשה לבצע את החוזה עם לקיחה עודפת. למרות שיש לבצע לקיחה עודפת. 

האם נכון להכריז ♥7? 
הביצוע תלוי בעקיפה ב-♣. מזרח אינו יודע ששותפו מחזיק ב-J בסדרה זו בנוסף ל-A. 
הכרזת ה-5NT של מערב מראה שני קלפי מפתח ו-Void. מזרח המחזיק בשלושה קלפי מפתח יודע בדיוק  איזה שני קלפי A מחזיק שותפו. נדמה לי, שעל פי מהלך ההכרזה והקלפים במזרח, מזרח יודע שה-Void הוא קרוב לוודאי ב-♠.
נדמה לי, שעל פי מהלך ההכרזה, הסיכוי לביצוע סלאם כזה הוא יותר מ-50% ופחות מ-70%.
  

כולם פגיעים

במהלך ההכרזה המתואר בתרשים חסר ה-Pass של המחלק בדרום. 

בשולחן השני התערבו מיגרי בצפון ודיוויד ברקוביץ בדרום באגרסיביות במכרז בסדרת ה-♠. בדומה להתערבות האגרסיבית במיוחד של מולטון באותה סדרה בשנת 2013 ובתמיכה של צימרמן בשלבים מתקדמים של המכרז.
כשהגיעו לחוזה של ♠6 הכפיל מילר במזרח. מיגרי שהייתה הכרוז בצפון נפלה ארבע פעמים.

התוצאות: גינוסר ווילקנן קיבלו 1,460 נקודות.
גופטה ומילר, ששיחקו בקבוצה היריבה במזרח-מערב, קיבלו 1,100 נקודות.
כמו ביד משנת 2013 הקבוצה של הזוג שהקריב באגרסיביות הרוויחה.

נקודת דימיון נוספת

בשנת 2013 ניק ניקל שהחזיק ב-A♠ היה יכול לבחור בהכרזת 7NT במקום להכפיל.
לו היה עושה זאת, במקום להכפיל, הקבוצה שלו הייתה זו שמרוויחה על היד. 
בידיים סגורות זו הכרזה קשה מאוד. 

בשנת 2018 לו מילר היה מכריז ♥7 במקום להכפיל הקבוצה שלו הייתה זו שמרוויחה.
בידיים פתוחות כל אחד יכול להכריז כך. בידיים סגורות מול יריבים פגיעים, כשלך יש ארבעה קלפים בסדרת השליט כולל ה-A, זו החלטה אפילו קשה יותר מההחלטה בפניה עמד ניק ניקל בשנת 2013.

צעדים ראשונים בהכרזה: טרנספר עם יותר מחמישה קלפים בסדרה

בפוסט קודם למדנו את קונבנציית ג'קובי טרנספר אחרי פתיחה של 1NT. בפוסט שאחריו יישמנו את אותה קונבנציה אחרי פתיחה של 2NT.
בשני המקרים למשיב היו חמישה קלפים בסדרת המייג'ור אליה ביצע טרנספר.
כמו בכל הפוסטים הקודמים בסדרה של צעדים ראשונים בהכרזה עד לפוסט זה לפותח וגם למשיב יש ידיים מאוזנות. 

טרנספר לסדרת מייג'ור עושים גם עם יותר מחמישה קלפים בסדרה. בהגדרה, כשיש יותר מחמישה קלפים בסדרה היד אינה מאוזנת. 
בפוסט זה עברנו למצבים בהם לפותח יש יד מאוזנת אבל ידו של המשיב אינה מאוזנת.

בפוסט זה אתייחס לידיים עם שישה קלפים. מה שנכון לידיים עם שישה קלפים נכון גם לידיים עם יותר משישה קלפים בהבדל שיש להוסיף נקודות אורך.

כשיש שישה קלפים למשיב מצאנו התאמה

היות שפותח עם יד מאוזנת הבטיח לפחות שני קלפים בכל סדרה, ברגע שלמשיב יש שישה קלפים בסדרה נמצאה התאמה של שמונה קלפים לפחות.
היות שאנחנו מעדיפים חוזה בסדרת מייג'ור על חוזה ללא שליט נקבעה כבר סדרת השליט.

הפותח אינו יודע שלמשיב יש שישה קלפים ולא חמישה. משיב שיודע לספור עד שש יודע את זה.

ההכרזה השנייה של המשיב

בדוגמה נשתמש בסדרת ה-♠. החליפו ♠ ב-♥ ותקבלו את מהלכי ההכרזה כאשר ששת הקלפים הם בסדרת ה-♥. 

כשהמשיב מזמין למשחק מלא הוא מזמין באמצעות הכרזת ♠3 ולא באמצעות הכרזת 2NT.
הכרזת ההזמנה מראה 8-9 נקודות, כולל נקודות חלוקה ונקודות אורך. הסבר ביחס לנקודות חלוקה בהמשך הפוסט.

הכרזת משחק מלא של ♠4 והכרזת סלאם של ♠6 הן על פי טבלת ההכרזות כשהספירה כוללת נקודות חלוקה ונקודות אורך.

הזמנה לסלאם היא באמצעות הכרזת ♠5. גם הכרזה זו היא על פי טבלת ההכרזות וגם בה נספרות נקודות חלוקה ונקודות אורך.

שימו לב!!! 
אפשר להכריז משחק מלא, סלאם או הזמנה לסלאם עם פחות נקודות מאשר מופיעות בטבלת ההכרזות.
נקודות האורך ונקודות החלוקה מפצות על הנקודות החסרות.

ספירת נקודות חלוקה

בפוסט קודם הסברנו מהן נקודות אורך. בידיים לא מאוזנות סופרים גם נקודות חלוקה המתארות קוצר בסדרה ולכן אפשרות חיתוך בשלב מוקדם יחסית.
האופן בו אני מציע לשחקנים הלומדים הכרזה בברידג' לספור נקודות חלוקה הוא האופן הבא:

1. עבור חוסר קלפים בסדרה יש להוסיף 3 נקודות חלוקה.

2. עבור קלף יחיד בסדרה יש להוסיף 2 נקודות חלוקה.

3. יוצא מהכלל הוא המצב בו הקלף היחיד הוא תמונה. אם הקלף היחיד הוא J נוסיף רק נקודה אחת. אם הקלף היחיד הוא תמונה אחרת אין להוסיף נקודות.
הסיבה לכך היא שכבר ספרנו את הנקודות האלה ואיננו רוצים לספור אותן פעמיים.

4. לא מוסיפים נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה.

 

כיצד לא מפסידים שלוש לקיחות בשליט?

ביום שלישי (31.7.18) שיחקתי עם איציק לוי את המושב השני בתחרות הארצית בכיכר המדינה. כמו במושב הראשון, לא הצלחנו  אבל היה שוני מהותי בין שני המושבים. בראשון פשוט שיחקנו רע. בשני היו ידיים ששיחקנו רע אבל היו גם כמה ידיים של הגנה במיטבה.

במושב השני היו גם ידיים שבהן השגנו תוצאה רעה לא באשמתנו, אלא בגלל משחק טוב במיוחד של יריבים. ביד 22 למשל הכרוז השיג תוצאה טובה בגלל האופן בו שיחק.
הכרוז היה גלעד אופיר, יו"ר ההתאגדות.

אחרי Pass של שותפי במזרח הכריז גלעד 1NT. צפון הכריז ♥2 שמשמעותו היא טרנספר ל-♠. דרום היה הכרוז בחוזה של ♠2.

הובלתי ב-4♣. לאחר ההובלה זכיתם ב-A♣. 
החלטתם לשחק את השליטים.
הבעיה של הכרוז בסדרת השליט היא כיצד לא להפסיד שלוש לקיחות כיש לו שבעה קלפים וחסרים לו K,J,9,8.

התחלתם ב-A♠ והמשכתם ב-♠ מהיד. איזה קלף תשחקו מהדומם?  
הנטייה הטבעית היא לשחק את ה-T♠  או אולי את ה-Q♠. 
במקרה הראשון אולי צפון יאלץ לשחק את ה-K♠.
במקרה השני אולי ייפול ה-J♠ בצפון בחלוקה של 4-2.

אבל המשחק עם ההסתברות הגבוהה ביותר לא להפסיד שלוש לקיחות הוא לשחק קלף קטן אחרי ששיחקתי את ה-8♠. 
גלעד שיחק קלף קטן והשותף שלי נאלץ לשחק את ה-K♠. 

מי שספר וזיהה את הקלפים שיצאו בלקיחות הקודמות, את הקלף ששוחק מיד הכרוז ואת הקלפים בדומם יודע' שלצפון לא יכול להיות קלף קטן מה-8♠. 

ה-4♠ ה-5♠ וה-7♠ נמצאים בדומם. ה-3♠ שוחק ממערב בלקיחה הראשונה וה-6♠  ממזרח גם כן בלקיחה הראשונה. ה-2♠ הוא הקלף השני שביד הכרוז. 

ניהול סיכונים ב-Modified DONT

אחד מהנושאים בהם עסקתי ואני עדיין עוסק הוא ניהול סיכונים. במהלך כארבעים שנות עבודתי במחשבים עשיתי לא מעט ייעוצים בניהול סיכונים במערכות מחשוב. בשמונה השנים האחרונות אני נותן ייעוצים בכלכלת המשפחה. כמעט כל ייעוץ כולל ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה. 

הידע בתחום הזה תורגם גם להרצאות העשרה על ניהול סיכונים במסגרות שונות.
השנה קיבלתי הסמכה בינלאומית בתחום זה מהחברה הקנדית PECB. בחודש יוני העברתי קורס של ארבעה ימים מטעם הנציגה שלה בארץ חברת .A.H. Training and Technology LTD. אם יהיו מספיק נרשמים, אלמד מחזור נוסף בחודש אוקטובר.

הנטייה של אנשים היא לחשוב שניהול סיכונים מתייחס לנושאים פיננסיים. האמת היא שהוא מתייחס לכל תחום ולכל מסגרת. גם לברידג'. 

אחת האפשרויות לטיפול בסיכונים היא הימנעות (Avoidance). הימנעות היא וויתור על סיכוי כשהסיכון גדול מדי, למשל הימנעות ממכירת הדירה לצורך השקעת הכספים בבורסה.  

משחק בטוח (Safety Play) הוא דוגמה טובה. נמנעים מהניסיון להשיג לקיחה נוספת משום שהסיכון לכך שלא נבצע משחק מלא גדול מדי.

רבים בירושלים משחקים את קונבנציית Modified DONT. בפוסט זה אתייחס לניהול סיכונים בהקשר של שימוש בקונבנציה זו. אתמקד בטעות נפוצה, שנתקלתי בה לא מעט פעמים.

מה הסיכון בהתערבות בהכרזה באמצעות קונבנציית Modified DONT?

ברוב המקרים כמתערבים במכרז אחרי פתיחה של 1NT המראה 15-17 נקודות לפותח ולשותפו יהיו יותר נקודות מאשר ליריביהם. ההתערבות היא על בסיס של חלוקה: סדרה ארוכה אחת או שתי סדרות ארוכות. 

הסיכון הגדול הוא באי היצמדות של שותפו של המתערב לכללי ההכרזה במצב כזה.
התוצאה עלולה להיות משחק ללא התאמה של שבעה קלפים לפחות עם פחות נקודות מאשר ליריבים.

המצבים בהם טעויות שכיחות

במקרים רבים אנשים טועים כשיש להם מה להרוויח מהחלטה מסוימת. הם פחות רואים את הסיכון. 
כך למשל, מי שלא משחק משחק בטוח חושב על הלקיחה העודפת, שאולי ירוויח, ויקבל תוצאה טובה מאחרים. הוא פחות חושב על האפשרות שרבים יבצעו משחק מלא והוא ייכשל.

שני המצבים ב-Modified Dont בהם שחקנים נוטים לטעות ולחרוג מהכללים הם המצבים הבאים:

1. המתערב הכריז ♣2 או ♦2
ההכרזה מבטיחה לפחות חמישייה בסדרת המיינור המוכרזת ולפחות רביעייה בסדרת מייג'ור לא ידועה.

2. המתערב הכפיל
ההכרזה מבטיחה לפחות שישייה בסדרת מיינור או לפחות 5-4 בסדרות המייג'ור.
שותפו של המתערב חייב להכריז ♣2.

כשלשותפו של המתערב יש רביעייה או חמישייה בסדרת מייג'ור, במיוחד בסדרת ה-♥, הוא נוטה להכריז אותה.  הוא חושב על ההתאמה שימצא עם השותף. הוא לא חושב על הסיכון שלא ימצא התאמה. 
סטטיסטית ההסתברות לרביעייה בסדרת המייג'ור השנייה גבוה יותר. 

אחרי התערבות בסדרת מיינור

כשמישהו מכריז ♥2 אחרי שהתערבתם ב-♣2 או ב-♦2, מניחים שיש לו לפחות 4-3 בסדרות המייג'ור ולכן הוא מעדיף חוזה באחת מסדרות המייג'ור. מבחינתכם זו הכרזת Pass or Correct. 
עם הרביעייה שלכם ב-♠ ועם הקוצר ב-♥ אתם מכריזים ♠2. 
אתם מוצאים את עצמם משחקים בחוזה של ♠2 בהתאמה של 4-2. אמנם כבר קרה לי שעשיתי Top במצב כזה, אבל לא כל יום פורים. הרבה יותר פעמים קרה לי שעשיתי תוצאה גרועה במיוחד, שלא באשמתי.

אחרי כפל

אם הכרזת סדרת מייג'ור ללא 4-3 לפחות בסדרות המייג'ור היא חטא, אז הכרזת סדרת מייג'ור אחרי כפל היא ממש פשע.
אם לשותף שלכם 5-4 בסדרות המייג'ור, תמצאו את ההתאמה גם לאחר שתכריזו ♣2, כפי שמתחייב על פי הקונבנציה.

המכריז ♥2 מניח שלשותפו יש 5-4 בסדרות המייג'ור. על סמך מה? על פי אופטימיות חסרת בסיס. 
אם באמת יש לשותפו 4-5 בסדרות המייג'ור הוא יכריז ♥2 אחרי שתכריזו ♣2.

המתערב מניח שלשותפו יש 5-5 בסדרות המייג'ור והוא מחפש התאמה של לפחות שבעה קלפים בסדרת מייג'ור כלשהי בהנחה שהוא התערב עם סדרת מיינור ארוכה. הוא יכריז בלא מעט מקרים את סדרת המייג'ור שאין לשותפו. משהו כמו התאמה של 3-2 בשליט או חוזה בגובה 3 בסדרת מיינור. 


כשאין צורך בהימנעות

יש גם מצבים לא שכיחים בהם אפשר להכריז סדרת מייג'ור. אלו המצבים בהם יש לאן לברוח.

נניח שאתם במצב לא פגיע נגד פגיע והשותף שלכם התערב בהכרזת  ♦2.
לכם יש רביעייה ב-♥ ורביעייה ב-♦. אתם יכולים להכריז ♥2. אם לשותף, יש רביעייה בסדרה זו, הוא יכריז Pass. 
אם הרביעייה שלו היא ב-♠ הוא יכריז ♠2. אחרי ♠2 אתם יכולים להכריז ♦3.